שאגת הארי התוכנית לסיוע כלכלי לעובדים שיצאו לחל"ת והרחבת ההגנות על עובדים בשעת חירום

בהמשך לעדכוננו מיום 20.03.2026 בנוגע לתזכיר חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – שאגת הארי), התשפ"ו-2026, אנו מבקשים לעדכן כי הכנסת אישרה את חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026 ("החוק").

בנוסף, נעדכן בקצרה גם לגבי אישור תיקון לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, שמרחיב את ההגנות מפני פיטורים לעובדים שנאלצו להיעדר (או לא יכלו לבצע עבודה) מסיבות שונות המפורטות בחוק. כמו כן, נזכיר את הארכת תקופות ודחיית מועדים רגולטוריים שונים המשפיעים על מעסיקים.

חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026

כפי שעדכנו ביום 20.3.2026, פורסם תזכיר חוק בנושא סיוע לעובדים בתקופת מלחמת שאגת הארי. בעקבות הערות שעלו מהשטח, ועדת העבודה והרווחה בכנסת החליטה על מספר שינויים משמעותיים בחוק, המקלים על עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת לקבל דמי אבטלה בתקופה הרלוונטית, ואתמול בלילה אושר.

1. "התקופה הקובעת" ותחולה רטרואקטיבית

החוק קובע כי ההוראות המיוחדות יחולו רטרואקטיבית החל מיום 28.02.2026 ועד יום 14.04.2026 ("התקופה הקובעת").

יחד עם זאת, נקבע כי שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה הקובעת – ובלבד שסיומה לא יהיה מאוחר מיום 14.05.2026.

בנוסף, נקבע שההסדר הוא "הוראת שעה" שתהיה בתוקף מיום פרסום החוק ועד יום 31.12.2027. המשמעות: אם יהיה צורך בעתיד במתווה דומה במהלך תקופת התוקף, ניתן יהיה להפעילו ללא הליך חקיקה חדש וממושך.

2. הקלות בדמי אבטלה לעובדים שפוטרו או יצאו לחל"ת

מה ייחשב "הפסקת העסקה" לצורך זכאות לדמי אבטלה?

החוק מרחיב את המקרים שייחשבו "הפסקת העסקה" לצורך זכאות לדמי אבטלה, כך שיכללו בין היתר:

הודעת מעסיק על פיטורים.
יציאה של עובד לחופשה ללא תשלום (חל"ת) – בין אם ביוזמת המעסיקובין אם ביוזמת העובד.

כזכור, תזכיר החוק קבע שרק יציאה לחל"ת ביוזמת המעסיק הקנתה דמי אבטלה, וכיום גם עובדים שלא התייצבו לעבודתם מסיבותיהם (החוק אינו מחייב פירוט מדוע יצאו לחל"ת), עדיין יהיו זכאים לדמי אבטלה. המשמעות של התיקון היא שגם עובדים שלא הגיעו לעבודתם למרות שמקום העבודה איפשר להם לעבוד – יהיו זכאים לצאת לחל"ת ולקבל דמי אבטלה.

חל"ת מינימלי

החוק קובע כי בתקופה הקובעת, לעניין זכאות לדמי אבטלה, די בחל"ת של 10 ימים רצופים (במקום 30 ימים בשגרה ו- 14 ימים בתזכיר החוק).

חשוב לשים לב: ההסדר אינו נותן מענה מלא למי שלא עבד רק ב-5 הימים הראשונים של מלחמת שאגת הארי (עד לפתיחה החלקית של המשק על-ידי פיקוד העורף), אם לא התקיימו לגביו יתר התנאים (למשל חל"ת של 10 ימים רצופים).

תקופת אכשרה מקוצרת – כמה חודשי עבודה צריך על מנת להיות זכאים לדמי אבטלה?

בתקופה הקובעת, עובד שהופסקה העסקתו עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה גם אם לא השלים תקופת אכשרה של 12 חודשים (כמקובל בשגרה). לפי החוק, די בתקופת אכשרה של 6 חודשים.

לגבי קבוצות מסוימות שנכללות במפורש בחוק, תקופת האכשרה תקוצר אף יותר – ל-3 חודשים:
- אדם עם מוגבלות (כהגדרתו בחוק).
- בן/בת זוג של משרת מילואים – מי ששירת שירות מילואים של 90 ימים לפחות (במקום 120 בתזכיר החוק) ב-12 החודשים שקדמו ליום הקובע.
- פצוע/ה (כהגדרתו/ה בחוק, כולל מי שנקבעה לו דרגת נכות עקב פגיעה מ-7.10.2023 ואילך, ומי שהוכר כנפגע פעולת איבה מ-7.10.2023 ואילך).
- בן/בת זוג של פצוע/ה (כמפורט לעיל).
- מי שפונה/תה מביתו/ה בשל נזק שנגרם לבית כתוצאה מהתקפה, ובלבד שמסר/ה אישור מתאים.

תשלום דמי אבטלה – מהיום הראשון

לפי החוק, מי שעומד בתנאי הזכאות יהיה זכאי לתשלום דמי אבטלה מהיום הראשון – כלומר, ללא "5 ימי המתנה" שקיימים בשגרה.

ימי חופשה צבורים – לא מונעים זכאות לדמי אבטלה

לפי החוק, ניתן יהיה לקבל דמי אבטלה גם אם לעובד יש ימי חופשה צבורים בתקופת הזכאות – בשונה מהכלל בשגרה.

הארכת תקופת התשלום המרבית למי שמיצה זכאות בעבר

החוק כולל הוראה מיוחדת המאפשרת זכאות לדמי אבטלה גם למי שמיצה בעבר את מלוא מכסת ימי דמי האבטלה (למשל בתקופת מבצע "עם כלביא"), ובלבד שהשלים תקופת אכשרה של 6 חודשים לפחות.

3. מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (שאינם זכאים לדמי אבטלה)

החוק כולל מתווה של מענק מיוחד לבני 67 ומעלה, שאינם זכאים לדמי אבטלה עקב גילם. המענק עשוי להינתן אם העבודה הופסקה בתקופה הקובעת עקב פיטורים או חל"ת (ביוזמת המעסיק או העובד), לתקופה רצופה של 10 ימים לפחות (לעומת 14 ימים בתזכיר החוק), ובהתקיים תנאים נוספים.

גובה המענק אמור לעמוד על: 75% מההכנסה, מחולקת ב-90, אך לא יותר מ-137 ש"ח ליום, כפול מספר הימים שבהם היה העובד מחוסר עבודה.

את הבקשה למענק יהיה צורך להגיש עד 12 חודשים ממועד תחילת החוק.

4. תיקונים בחוק עבודת נשים (הוראת שעה)

החוק מבצע מספר התאמות בחוק עבודת נשים ביחס לתקופה הקובעת, שמטרתן למנוע פגיעה בזכויות של עובדים ועובדות בתקופות מוגנות. להלן עיקרי הדברים:

חל"ת בתוך 60 הימים המוגנים לאחר חופשת לידה/הורות: אם מעסיק יוציא עובד/ת לחל"ת במהלך התקופה הקובעת לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות (כאן נשאר 14 יום, בשונה מההסדר המקל של דמי האבטלה), ושכל החל"ת או חלקו חל בתוך 60 הימים המוגנים – תקופת החל"ת לא תבוא במניין 60 הימים.
סמכות השר להתיר פיטורים: שר העבודה יהיה רשאי להתיר פיטורים של עובד/ת שהוצא/ה לחל"ת כאמור, אם שוכנע שהפיטורים אינם קשורים ללידה, ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות.
היעדרות בתקופה הקובעת לא תיחשב "פגיעה" בהיקף משרה/הכנסה: היעדרות בתקופה הקובעת מחמת הוראות שניתנו בשעת חירום (אשר בשלן חל איסור לפטר עובד/ת לפי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום) – לא תיחשב "פגיעה" בהיקף המשרה או בהכנסה לצורך הסעיף הרלוונטי בחוק עבודת נשים.

שימו לב: הוראה זו אינה חלה במקרים שבהם חוק הגנה על עובדים בשעת חירום אינו חל – למשל, אם מעסיק מבקש להוציא עובד/ת לחל"ת משיקולים כלכליים, למרות שהוראות פיקוד העורף מאפשרות עבודה.

5. מתי צפויים תשלומים בפועל?

בדיוני ועדת העבודה והרווחה בכנסת, נציג המוסד לביטוח לאומי ציין כי בפועל לא צפוי תשלום ראשון לפני 12.04.2026 לחלק מהמבוטחים, וכי מרבית התשלומים צפויים להתחיל רק מסוף חודש אפריל 2026, בכפוף לדיווחי המעסיקים ולטיפול בתביעות. יחד עם זאת, החוק קובע שתשלומים ראשונים לפי חוק הביטוח הלאומי וחוק המענק המיוחד ישולמו בתוך 30 ימים מיום פרסום החוק.

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 6 והוראת שעה), התשפ"ו-2026

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום תוקן ביום 24.3.2026. התיקון מוסיף קבוצות נוספות של עובדים שמוגנים מפני פיטורים בנסיבות מסוימות, מעבר לעובדים שהיו מוגנים לפי החוק עד כה.

עובדים מוגנים בטרם התיקון

נזכיר כי עוד לפני התיקון, החוק הגן (בתנאים מסוימים) על עובדים שנעדרו מהעבודה מחמת הוראות שניתנו בשעת התקפה או מצב מיוחד בעורף (לרבות אדם עם מוגבלות בשל מוגבלותו), וכן על עובדים שנעדרו לצורך השגחה על ילדם עקב סגירת מוסד חינוך (בכפוף לתנאים הקבועים בחוק). לפירוט, ראו עדכון לקוחות מיום 1.3.2026.

איסור פיטורים עקב פינוי מהבית

התיקון קובע כי מעסיק לא יפטר עובד בשל היעדרות מהעבודה או אי-ביצוע עבודה במשך שלושה חודשים מהמועד שבו העובד התפנה מביתו עקב נזק שנגרם לבית כתוצאה מהתקפה. בתקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף (החל מ-28.02.2026), די באישור מהרשות המקומית על הפינוי.

איסור פיטורים עקב השגחה על ילד של חייל/אומן

התיקון מוסיף כי בתקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף (החל מ-28.02.2026), מעסיק לא יפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע עבודה לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד (או ההורה האחר של הילד) כחייל (כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי – לרבות סדיר, מילואים, מתנדבים וקבע).

בנוסף, התיקון מרחיב את ההגנה גם לבני זוג של עובדים שנקראו לעבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, וכן לשוטרים, סוהרים, עובדים בשירות הביטחון הכללי או המוסד, חברי ארגון עזר ועובדים בגוף הצלה.

הוראה זו תחול גם על עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה.

סמכות להארכת ההוראות

שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי הוראות אלה יחולו גם בתקופה נוספת, אם יוכרז מצב מיוחד בעורף.

תחילה רטרואקטיבית וסייג להעמדה לדין

תחילת התיקון היא ביום 28.02.2026 (תחולה רטרואקטיבית). עם זאת, נקבע שלא יועמד אדם לדין בשל עבירה על הוראות אלה שבוצעה בתקופה שבין יום התחילה לבין ערב יום פרסום החוק.

דגשים מעשיים למעסיקים (המלצות פרקטיות בשלב זה)

תיעוד מדויק: הקפידו על תיעוד מסודר של תקופות היעדרות/חל"ת, מועדי תחילתן וסיומן, והאם היו ביוזמת המעסיק או העובד. תיעוד זה חשוב לדיווחים ולבחינת זכאות.
היערכות לדיווח בדיעבד: לפי הדברים שנאמרו בדיון בוועדה, צפוי להתאפשר דיווח חל"ת גם בדיעבד, בכפוף להנחיות הביטוח הלאומי שצפויות להתפרסם בימים הקרובים. מומלץ לעקוב אחר הנחיות אלה. לעניין זה נציין כי רשות התעסוקה פרסמה הוראות לעניין הדיווח על יציאה לחל"ת לעובדים ומעסיקים, בלינק הבא: https://www.taasuka.gov.il/he/applicants/halat0326/
הימנעות מהתחייבויות לעובדים: מומלץ להימנע מהבטחות לעובדים שהם "בהכרח זכאים" לדמי אבטלה/מענק או לגבי שיעורם, מאחר שהזכאות והסכומים נקבעים לפי הנוסח הסופי וכללי המוסד לביטוח לאומי.
עובדים בתקופות מוגנות: במקרים של עובדים בתקופות מוגנות (למשל לפי חוק עבודת נשים, משרתי מילואים, הורים לילדים קטנים ועוד) – מומלץ לבצע בדיקה פרטנית לפני הוצאה לחל"ת או שינוי בתנאי העסקה, ולשקול ייעוץ נקודתי בהתאם לנסיבות.
מעקב אחרי פרסומים רשמיים: מומלץ להמשיך ולעקוב אחר פרסום הנוסח הסופי ברשומות והנחיות הביטוח הלאומי, שיבהירו את אופן היישום בפועל.