בהתאם למצב המיוחד בעורף עליו הכריז שר הביטחון ביום 28.02.2026 במסגרת מבצע "שאגת הארי" (נכון לעכשיו עד ליום 02.03.2026), ברצוננו לסקור בתמצית את הזכויות והחובות של עובדים ומעסיקים בתקופה זו.
נדגיש כי יש להישמע להוראות פיקוד העורף, הצבא ושאר הרשויות המוסמכות, כפי שיפורסמו מעת לעת, ואין בחוזר זה כדי להחליף הוראות אלו.
נכון להיום – 01.03.2026, אלו ההוראות הידועות והרלוונטיות לעניין יחסי העבודה:
- פיקוד העורף הוציא הנחיות האוסרות כליל על התקהלויות ושירותים, סגירת מקומות עבודה למעט משק חיוני, ואיסור על קיום פעילויות חינוכיות.
- החל גיוס מילואים נרחב.
- שר הביטחון חתם על צו המורה על "מצב מיוחד בעורף" בכל המדינה החל מיום 28.02.2026, בשעה 8:10.
- שר העבודה חתם על צו המחיל את פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967, הכולל הוראות בנוגע למי שנדרש לעבוד בעורף.
- משרד העבודה פרסם מסמך "שאלות ותשובות" בנושא זכויות עובדים עקב ההכרזה על מצב מיוחד בעורף.
- שר המשפטים חתם על צווים למעבר מערכת המשפט למתכונת חירום (ראו כאן וכאן)
שר העבודה חתם על היתר כללי להעסקת עובדים בשמירה ובתחבורה בשעות נוספות, שלפיה ניתן להעסיק עובד בשמירה עד 14 שעות עבודה ובתחבורה עד 15 שעות ביום (בהתאם למגבלות בצו), וזאת עד לתום מצב החירום או עד ליום 3.3.2026, לפי המוקדם.
- איסור פתיחת מקומות עבודה למעט מקומות עבודה המספקים שירותים חיוניים וקיומיים
בהתאם להוראות פיקוד העורף, חל איסור על פתיחת מקומות עבודה בכל הארץ, למעט מקומות עבודה חיוניים בהתאם לצווים של שר העבודה ולהגדרות "שירותים קיומיים" ו"מפעל חיוני" בחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967. שירות חיוני הינו כל אחד מהענפים הבאים (הרשימה המלאה מצורפת כאן):
- אספקת מים
- מזון
- חשמל/אנרגיה
- אשפוז ובריאות
- תברואה
- תקשורת
- דואר/בלדרות
- ביטחון
- שירותי רווחה
- ביטוח לאומי
- תחבורה
- דיור ושיכון
- הגנת הסביבה
- מלונאות (קליטת אוכלוסייה)
- שירותי דת וקבורה
- חינוך
- רשות האוכלוסין
- שירותי המגזר הציבורי
- שירותי רשויות מקומיות
- פיננסים
- מס ומכס
- הייטק
- מפעל מועדף (סעיף 51)
- בנייה
- שירות אשר לדעת השר הפסקתו עלולה, בנסיבות העניין, לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו.
בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967, הגדרת "שירות חיוני" כוללת גם מפעל או חלק ממנו הפועל, או שניתן להפעילו, לצורכי הגנת המדינה, ביטחון הציבור או קיום אספקה ושירותים חיוניים, ושאושר לכך בצו.
בנוסף, משרד הבטחון ורשות החירום הלאומי קבעו כי ענף עבודה חיוני יכלול גם את שרשרת האספקה, כלומר כל הגורמים שתומכים אותו אף אם אינם מוגדרים רשמית כ"מפעל חיוני" כפי שהוגדרו כך על-ידי משרדי הממשלה או הרשויות הייעודיות במערך משק חירום.
עובדים במקומות עבודה חיוניים או קיומיים, נדרשים להמשיך לעבוד כל עוד אין מניעה ביטחונית קונקרטית (למשל היעדר מרחב מוגן תקני או הנחיה ספציפית של פיקוד העורף).
- עובד שקיבל צו קריאה לשירות עבודה במפעל חיוני או בשירות קיומי חייב להתייצב לעבודה, בין אם פיזית ובין אם מרחוק – בהתאם להחלטת המעסיק והאפשרויות בפועל.
- הפרת צו קריאה לשירות עבודה במפעל חיוני או בשירות קיומי עלולה להיחשב עבירה פלילית, ועשויה להוביל גם להשלכות משמעתיות.
- עובד שנמנע מהגעה לעבודה ללא הצדקה כדין – לא יהיה זכאי לשכר בגין היעדרותו.
- תשלום שכר לעובדים
עובדים במקום עבודה חיוני או קיומי – נדרשים להגיע לעבודתם, וזכאים לשכרם כרגיל.
ביחס ליתר העובדים, אשר לגביהם חלה הוראת פיקוד העורף האוסרת על פתיחת מקומות עבודה או על הגעה לעבודה, בהתאם להוראות הידועות כיום אין בשלב זה הוראה המחייבת מעסיקים לשלם שכר בגין ימי היעדרות אלה.
עם זאת, נזכיר כי באירועים ביטחוניים קודמים, כדוגמת מלחמת "חרבות ברזל", מלחמת לבנון השנייה, מבצע "צוק איתן" ועוד, נקבעו בדיעבד הסדרי פיצוי ותשלומים לעובדים בתנאים שנקבעו ביחס לאותו מקרה. מניסיון העבר מדובר על תקופה שיכולה להגיע עד כ- 6 חודשים לאחר האירוע האמור.
מומלץ לשמור תיעוד מסודר של היקף ההיעדרויות, אופי העבודה מרחוק וכל הסדרי השכר (לרבות עבודה חלקית / חופשות / חל"ת), כדי לאפשר היערכות עתידית לתביעות שיפוי, ככל שיוסדרו.
נציין כי ככל שהסיבה להיעדרות נובעת מהצורך להשגיח על ילדים, הרי זכות לקבלת תשלום, ככל שתיקבע במסגרת הסדרים עתידיים, ניתנת בדרך כלל רק לאחד מבני הזוג.
- עבודה מרחוק
בהתאם להוראות פיקוד העורף, למעט מקומות עבודה שהוגדרו בחוק והצווים כמקומות חיוניים או קיומיים המחויבים לפעול, חל איסור על פתיחת מקומות עבודה ונאסרת עבודה ממקום העבודה.
החלטה באם לאפשר עבודה מרחוק נתונה לשיקול דעת המעסיק, אשר רשאי לבקש מהעובדים לבצע עבודה מהבית, ככל שמאפייני התפקיד והמערכות הארגוניות מאפשרים זאת.
- העובד אינו יכול לכפות על המעסיק עבודה מרחוק.
- מנגד, סירוב עובד לעבוד מרחוק ללא הצדקה סבירה, ככל שהתפקיד מאפשר זאת והמעסיק דורש זאת, או ככל שהעובד נהג לעבוד בעבר מהבית, עשוי לשלול את זכאותו לשכר ואף להצדיק צעדים משמעתיים.
- השגחה על ילד עד גיל 14 (או עד גיל 21 אם מדובר בילד עם צרכים מיוחדים) עקב סגירת המסגרת החינוכית תיחשב בדרך כלל כהצדקה סבירה לאי-יכולת לעבוד מרחוק. במקרים אלה העובד מוגן מפני פיטורים, אך אינו זכאי בהכרח לשכר בגין ימי היעדרותו (עד להסדרת מנגנוני פיצוי, אם ייקבעו).
מומלץ לעגן מדיניות עבודה מרחוק בכתב, כולל שעות עבודה, אופן הדיווח והמטלות כדי לצמצם מחלוקות עתידיות.
- היתר כללי להעסקה בשעות נוספות בענפי השמירה והתחבורה
נוכח מצב החירום והשלכותיו על היקפי הפעילות במשק, פרסם שר העבודה היתרים כלליים ענפיים זמניים, כהוראת שעה, להרחבת מסגרות ההעסקה בשעות נוספות בענפי השמירה והתחבורה, בכפוף לתנאים המפורטים בהיתרים.
עיקרי ההיתר – שמירה:
- ניתן להעסיק עובד בשמירה עד 14 שעות עבודה ביום, כולל שעות נוספות, ובלבד שהעובד נתן את הסכמתו לכך.
- לא יועסק עובד בשמירה לפי היתר זה מעל 37 שעות נוספות בשבוע.
- הועסק עובד בשמירה מעל 12 שעות ביום עבודה, יהיה העובד זכאי להפסקה נוספת שמשכה לא יפחת מ-30 דקות.
- ההיתר חל לגבי עובד בשמירה המועסק לא יותר משישה ימים בשבוע עבודה.
עיקרי ההיתר – תחבורה:
- ניתן להעסיק עובד הנוהג באוטובוס ציבורי בקווי שירות או שניתן עליו רישיון הסעה מיוחדת, או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6,000 ק"ג, עד 15 שעות עבודה ביום, כולל שעות נוספות, ובלבד שהעובד נתן את הסכמתו לכך.
- לא יועסק עובד לפי היתר זה מעל 90 שעות בשבוע, כולל שעות נוספות.
- אין בהוראות ההיתר כדי לגרוע מכל זכות להפסקה או למנוחה שקיימת לעובד לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, לפי פקודת התעבורה [נוסח חדש] ולפי כל דין.
יובהר כי ההיתרים אינם גורעים מחובת תשלום גמול שעות נוספות בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, והוראות החוק לעניין תשלום הגמול ממשיכות לחול במלואן (כלומר – ההיתרים עוסקים בהרחבת מכסת ההעסקה המותרת, ולא בשינוי כללי התשלום).
תוקפם של ההיתרים (שמירה ותחבורה) הוא עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד יום י"ד באדר התשפ"ו (3 במרץ 2026) – לפי המוקדם.
- איסור פיטורים בשל גיוס עובדים המשרתים במילואים בכלל ובצו 8 בפרט, במהלך שירות המילואים ולאחריו
חל איסור מוחלט על פיטורי עובדים שגויסו לשירות מילואים, לרבות בצו 8, ומי ששירת מעל יומיים רצופים – גם במהלך תקופה של 30 ימים לאחר סיום שירות המילואים.
תשלום תגמולי מילואים לעובד שגויס למילואים, יבוצע בהתאם להוראות הכלליות בנוגע לתשלום שכר לעובד במילואים ואין כל שינוי בעניין זה.
פיטורי עובד בתקופת ההגנה מחייבים קבלת היתר מיוחד מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
בנוסף, נציין כי במהלך פברואר 2026 נחתם הסכם קיבוצי בין נשיאות המגזר העסקי לבין ההסתדרות הכללית החדשה, הכולל, בין היתר, הרחבות והסדרים נוספים ביחס למשרתי מילואים ובני זוגם (לרבות הוראות לעניין הרחבת התקופה המוגנת מפני פיטורים ל- 60 ימים, והגבלת הוצאה לחל"ת במקרים מסוימים, הגנות וזכויות בני זוג של מרשתי מילואים ועוד) הדומים להסכמים שהיו בשנים 2024 ו- 2025. ההסכם מותנה בהרחבתו בצו הרחבה, אולם טרם הורחב ועל כן עדיין אינו בתוקף, אך סביר להניח שיורחב בעתיד הקרוב.
- איסור פיטורי עובד שלא הגיע לעבודתו בשל הוראות פיקוד העורף והצבא או בשל סגירת מוסד החינוך לילד עד גיל 14
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו – 2006 מתייחס לשני מצבים עיקריים:
- איסור הגעה לעבודה על פי הוראות פיקוד העורף – אם נאסר על-ידי פיקוד העורף להגיע לעבודה, חל איסור לפטר את העובד בשל היעדרותו. נכון להיום ההוראה אוסרת על כלל העובדים במשק להתייצב לעבודה, למעט מקומות עבודה קיומיים או חיוניים, כאמור לעיל.
- סגירת מוסד חינוכי לילד עד גיל 14 או לילד עם צרכים מיוחדים – ככל שנקבע על-ידי פיקוד העורף על סגירת המוסד החינוכי שבו לומד ילדו של העובד שטרם מלאו לו 14 או שהוא בעל צרכים מיוחדים עד גיל 21, אזי חל איסור לפטר את העובד בשל היעדרותו לצורך השגחה על ילד, בכפוף לתנאים הבאים:
- בן זוגו (ככל שישנו) עובד כשכיר ו/או כעצמאי ולא נעדר מעבדותו לצורך השגחה על הילד.
- אין במקום העבודה של העובד (או של בן הזוג) סידור נאות להשגחה על הילדים.
- העובד לא נקרא לשירות עבודה במפעל חיוני / קיומי לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.
הפרת איסורי הפיטורים לעיל הינם בגדר עבירה פלילית, העלולה לחייב בקנסות הן את המעסיק והן את נושאי המשרה בחברה, בנוסף לחשיפה לתביעות אזרחיות בגין פיטורים שלא כדין.
אנו ממליצים להגיע להסדר עם העובדים הנעדרים מעבודתם.
ניתן לשקול לדוגמה הסדר בנוגע לעבודה מהבית במקומות בהם הדבר אפשרי, או המשך תשלום שכר על חשבון ניצול ימי חופשה, או לחלופין המשך תשלום שכר רגיל כנגד ביצוע התחשבנות עתידית אשר תבוצע בהתאם להסדרים עתידיים (ככל שיהיו), אנו ממליצים כי הסדרים אלו יהיו בכתב, ככל הניתן.
בתקופה ייחודית זו אנו ממליצים לגלות רגישות והתחשבות במצבים אישיים מיוחדים מצד אחד, ובצרכי שגרת העבודה מצד שני.
המידע בענייני עבודה בחוזר זה הוא נכון למועד פרסומו, וצפוי להשתנות ולהתעדכן בהמשך בחקיקה, בתקנות, בהודעות פיקוד העורף בתקשורת ובהסכמים קיבוציים.
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי
