בית הדין הארצי
בוטלה השעיה משמעתית בלתי מידתית למרות עבירות חוזרות
עובד ותיק במשרד הבריאות בעל תואר דוקטור הואשם בשתי עבירות של התנהגות בלתי הולמת מסוג של צעקות וקללות. נציב שירות המדינה החליט להשעות את העובד בעיקר בשל שהעובד הורשע בעבירות דומות שנתיים קודם לכן, ומהטעם שלהשארת העובד תהיה השפעה לרעה על אמון הציבור בשירות המדינה ועל עובדים אחרים במקום העבודה. בית הדין האזורי דחה את בקשת העובד לבטל את ההשעיה מכיוון שהוא לא הוכיח שהחלטת הנציב, הגורם המוסמך הממונה על המשמעת בשירות הציבורי, לוקה בחוסר סבירות קיצונית המצדיק התערבות בשיקול דעתו. בית הדין הארצי קיבל את בקשת רשות הערעור של העובד ופסק תוך הערות עקרוניות בדיני השעיה משמעתית:
- השעיה משמעתית אינה עונש ואינה חלק מהבירור המשמעתי לגופו. השעיה היא הליך מנהלי חיצוני לדין המשמעתי והוא נועד להגן זמנית על השירות הציבורי ועל סביבת העבודה, ולשמור על אמון הציבור ביחידה המסוימת ובמערכת השירות הציבורי בכללותה.
- לשימוש באמצעי ההשעיה יש תוצאות כלכליות ואישיות קשות כלפי העובד המושעה.
- בעצם ההשעיה יש, בטרם הרשעה, פגיעות משמעותיות במשרתו של העובד, בשכרו, בזכותו לעבוד ובזכותו לקדם עצמו בעבודה.
- כמן כן, השעיה מכתימה את שמו של העובד, פוגעת בכבודו בקרב חברת העובדים בסביבתו ומטילה עליו סטיגמה חברתית שלילית.
- לכן, החלטה מנהלית על השעיה צריכה להתקבל רק במקרים מוצדקים, תוך איזון טובת השירות הציבורי והאמון בו מצד אחד, ומניעת שרירות ופגיעה בעובד מעבר למתחייב מצד שני.
- אכן, אין מקום בשירות הציבורי לאלימות מילולית ולהתבטאויות בוטות בהם מואשם העובד בכלל ובאופן חוזר בפרט. מצד שני, לא מדובר בעבירות חמורות הפוגעות בטוהר המידות או המפרות אמות מידה מוסריות, המשליכות באופן חמור על המשמעת במקום העבודה או על תדמית השירות בעיני הציבור.
- כמו כן, על הנציב היה להתחשב בנסיבות האישיות של העובד כגון גילו, מצבו הבריאותי, והיותו מפרנס יחיד. על כן, החלופה המידתית והסבירה לחומרת העבירות החוזרות ולנסיבות האישיות הייתה אפשרות להעביר את העובד זמנית לתפקיד אחר.
- כיוון שהמדינה לא נענתה לאפשרות ההעברה לתפקיד חלופי, ובהתחשב גם בסיכויי התביעה העיקרית הגבוהים, ואף שמאזן הנוחות נוטה לטובת העובד, נפסק כי מוצדק צו זמני נגד המשך ההשעיה וחיוב המדינה בהוצאות העובד בשתי הערכאות בסך 10,000 ₪.
בר"ע (ארצי) 50898-02-25 ד"ר פואד עקאד – מדינת ישראל (פורסם בנבו 10.4.2025)
בפני כב' השופטת דוידוב-מוטולה, כב' השופטת גנדלר, כב' השופט סופר, נציג ציבור (עובדים) מר ויסמן, נציג ציבור (מעסיקים) מר רם
______________________________________________________________________________________________________________________________________
בית הדין האזורי
מעסיקה זוכתה מאחריות פלילית להתקשרות
עם קבלן שירות ללא רישיון
כנגד חברת רשת מרכולים ומנהלה הוגש כתב אישום פלילי לפיו הם התקשרו בהסכם לקבלת שרותי כוח אדם עם חברה שלא היה לה רישיון לעסוק כקבלן כוח אדם וזאת בניגוד לחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם. בית הדין זיכה את הנאשמים ופסק בתמצית כך:
- תמצית הסכם ההתקשרות בין החברה המזמינה לחברה הקבלנית הייתה שהחברה הקבלנית תספק למזמינה קצבים מקצועיים ומיומנים אשר ינהלו ויפעילו את ציוד המזמינה ואת העמדות לממכר בשר ועוף בסניפים מסוימים, כולל סידור וניקיון עמדות הממכר ושמירה על תקינות הציוד בקצביות וזאת, בהתאם להנחיות המזמינה.
- עוד נקבע בהסכם כי המזמינה תרכוש את המוצרים לקצבייה, ותקבע באופן בלעדי את מחירי המוצרים, לרבות הנחות ומבצעים. נקבע שהתמורה שתשלם המזמינה לחברה הקבלנית תהיה 6% מסכום הפדיון החודשי, בניכוי החזרים או פיצויים ללקוחות.
- המבחנים העיקריים שנקבעו בפסיקה להכרעה אם החברה הקבלנית רק נתנה לחברה המזמינה שרותי כוח אדם ולכן היא חברת קבלן כוח אדם, הטעונה רישיון, או שמא החברה הקבלנית נתנה למזמינה שירותי תחזוקה של תפעול מחלקות הבשר, ואז היא חברה למתן שירותים, ולא קבלן כוח אדם, ולא טעונה רישיון. להלן עיקרי הסממנים לאבחנה בין קבלן כוח אדם לקבלן שירות בנסיבות המקרה:
- ציוד הקצבייה ומכירת הסחורה שסיפקה המזמינה וקבעה את מחיריה הינם חלק אינטגראלי מפעולות סניף המזמינה.
- התמורה לקבלן שהוסכמה לא נקבעה על בסיס שעות עבודת הקצביים שהיקפן נקבעו על-ידי המזמינה אלא לפי אחוז מפדיון הקצביות.
- רוב עובדי הקבלן בקצבייה לא נדרשו להכשרה מיוחדת קודמת.
- עובדי הקבלן אמנם לבשו מדים של המזמינה אך מבחן זה אינו מטה את הכף.
- לא הייתה זליגה של עובדי הקבלן בקצבייה למחלקות אחרות של המזמינה.
- החברה הקבלנית היא שקיבלה את עובדי הקצבייה. היא שקבעה את תנאי שכרם, היא ששילמה את שכרם בתלושי שכר שלה, והייתה אחראית לפיטוריהם.
- אמנם התברר כי במהלך תקופת ההסכם חלו שינויים מסוימים בהתקשרות, ונוצרו תחומים אפורים, לרבות בשיטת התמורה, בפיקוח ובניהול העצמי של הקצביות מטעם הקבלן ובמעורבות המזמינה. אבל כיוון שמדובר בהליך פלילי, נפסק כי המדינה לא הוכיחה מעל ספק סביר כי המזמינה הייתה מעורבת בגיוס עובדי הקצבייה, בפיקוח עליהם, בפיטוריהם וכיוצא בזה, ולכן יש לזכות את רשת המרכולים המזמינה מהעבירות על העסקת קבלן כוח אדם ללא רישיון.
ת"פ (תל אביב-יפו) 59740-06-19 מדינת ישראל – שופרסל בע"מ (פורסם בנבו 22.4.2025)
בפני כב' השופטת מירב קליימן
______________________________________________________________________________________________________________________________________
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
