בית הדין הארצי
בוטל פיצוי בגין התעמרות מפוזרת של מפוטר
שתרם לאקלים הלא מכובד במקום העבודה
בית הדין הארצי קיבל חלקית ערעור של מעסיק על חיובים בגובה של 30,000 ₪ כפיצוי של עובד בגין התעמרות בו נפסק בתמצית:
- השאלה אם התרחשה או לא התרחשה התנכלות כלפי עובד היא שאלה עובדתית שהערכאה הדיונית מכריעה בה על יסוד התרשמותה ממכלול העדויות והראיות שבפניה.
- המעסיק אינו כל יכול במקום העבודה. הפררוגטיבה הניהולית כפופה לחובתו ולאחריותו המוגברת של המעסיק לנהוג ביחסי העבודה בתום לב וליצור סביבת עבודה מכבדת ונטולת התנהגות כוחנית ואמירות פוגעניות או משפילות.
- מעסיק אמור לרסן את עצמו גם כשהעובד נוקט בפרובוקציות במטרה להוציא את המעסיק מכליו.
- מצד שני, יש להביא בחשבון את התנהלות עובד אשר תרם לאקלים הלא מכובד ששרר במקום העבודה.
- במקרה הנדון שלושת האירועים המתעמרים לכאורה של המעסיק התפזרו על פני ציר זמן של שלוש שנים. לכן, ובהתחשב בהתנהגות התורמת של העובד, בוטל הפיצוי בגין התעמרות ואושר החיוב בגין פיצויי פטורים בשל התפטרות העובד בדין מפוטר על רקע האירועים הבעייתיים ביחסי עבודה.
עע (ארצי) 57562-06-24 דיוק שבבי ש.בע"מ – אנדריי מרסידי
בפני סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת לאה גליקסמן, השופטת חני אופק גנדלר נציג ציבור (עובדים) מר אהוד מנור, נציג ציבור (מעסיקים) מר ברי בר-ציון
________________________________________________________________________________________________________________
בית הדין האזורי
נאסר על מעסיק להתרים עובדים לקרן סוציאלית בשליטתו
ללא הסכמה מראש ובכתב
עובדי הוראה במגזר החרדי הגישו נגד מעסיקם תובענה ייצוגית בשם קרוב ל-15,000 עובדי ההוראה מפני שהמעסיק מנכה משכרם של כל המורים מזה כחמש שנים , שלא בהסכמה ושלא כדין, 2% בכל חודש לטובת עמותת "קרן לחינוך התורה" אשר בשליטתו, שמעבירה את כל כספי התרומה בחזרה לתקציב המעסיק. נפסק בתמצית כך:
- חוק הגנת השכר קובע כי ניתן לנכות משכר העובד "תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו".
- חרף העובדה והספק תרומה לקרן החינוך שאין לה פעילות עצמאית אמיתית והיא חלק בלתי נפרד מפעילות המעסיק, נפסק שמדובר בתרומה בנסיבות מיוחדות של עובדים חרדים. הוכח כי רובם ככולם מחויבים בשמירת המצווה הדתית הלכתית בהפרשת "כספי מעשר" משכרם, תוך הענות לקריאת גדולי התורה. כמו כן, הוכח שהכספים שנוכו לקרן אכן שימשו למטרות סוציאליות ולפעילות רווחה לטובת תלמידים טעוני טיפוח.
- ההלכה הפסוקה הקלה עם המעסיקים באשר לתנאי ניכוי תרומה בהסכמה בכתב של עובד. נפסק שדרישת הכתב היא ענין ראייתי המוטל אמנם על כתפי המעסיק, אך די בכך שהמעסיק הוכיח מהותית שהעובד הבין את משמעות הניכוי ושהייתה הסכמה בפועל, או שדרישת הכתב לא קוימה בשל בעיה טכנית בלבד.
- התביעה הייצוגית התקבלה במבט לעתיד. ניתן צו האוסר על מוסדות החינוך החרדיים לבצע ניכויים לקרן חינוך לתורה ללא קבלת טופס הסכמה מראש ובכתב של העובד. בנוסף נדרש לקבל הסכמה של משרד החינוך ומשרד האוצר שהם המממנים העיקריים של תקציב המוסד החינוכי.
- התביעה להחזר התרומות למורים לגבי העבר בשנים 2014-2020 נדחתה. זאת, בעיקר בשל כך שהגבייה בעבר נעשתה כמקובל וכנהוג במגזר החרדי, ובשל התחשבות בנזק שייגרם למעסיק אשר הסכים לנהל תובענה ייצוגית לגופה, ואשר חדל מיוזמתו מגביית התרומות ללא קבלת הסכמה בכתב.
בפני כבוד סגן הנשיאה כב' השופט ספיבק, נציגת ציבור (מעסיקים) גברת מרק
_______________________________________________________________________________________________________________
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
