בית הדין האזורי
מעסיק שנהג לשלם עמלות מעבר לתקרה מוסכמת
חויב לשלמן במלואן גם לאחר פיטורי העובד
על פי הסכם העבודה עם עובד בכיר, המעסיקה התחייבה לשלם עמלות של 1% מגובה עסקה עד לתקרה מוסכמת של 6,000 ש"ח לחודש. בפועל, סטתה המעסיקה מהתקרה המוסכמת ונהגה לשלם לעובד מעת לעת באופן מתמשך עמלות גבוהות יותר. אחרי שהעובד פוטר וחתם על כתב קבלה וסילוק, הוא תבע את המעסיקה לשלם לו חובות של עמלות בגין עסקאות שנעשו ושולמו בזמן העבודה וגם כאלה ששולמו לאחר פיטוריו. בית הדין קיבל את התביעה ופסק לתובע את יתרת חוב העמלות, שכר טרחה והוצאות משפט. להלן תמצית נימוקי פסק הדין:
- אמנם, בהסכם העבודה הוסכם שכל שינוי יעשה אך ורק במסמך בכתב ובחתימת שני הצדדים, אך בפועל המעסיקה שינתה את ההסכם בהתנהגות עקבית, וסטתה מסכום תקרת העמלות המוסכמת ובכך הסירה את מגבלת ההסכם.
- על פי ההלכה הפסוקה, שינוי חוזה כתוב לאחר כריתתו בדרך של התנהגות מאוחרת של הצדדים הוא חריג המחייב הוכחה מהותית של דפוס התנהגות מתמשך אחר, לו שותפים שני הצדדים והמעיד על גמירות דעתם לסטות מהוראות החוזה.
- למרות שההסכם שתק בקשר לזכות העובד לקבלת עמלות, גם על עסקאות שנעשו במהלך העבודה והתשלום בגינן התקבל לאחר פיטוריו, נפסק שהתובע זכאי גם להן. זאת מכוח הכלל הפרשני בהלכה הקובע שבמקרה של ספק פרשני חל הכלל של פירוש נגד מנסח החוזה ומטה את הסף לחובת המעסיקה שלא שללה במפורש את זכות העובד לקבל עמלות מעסקאות ששולמו למעסיקה לאחר שהעובד עזב.
- בית הדין לא נתן תוקף לכתב הוויתור שחתם התובע מאחר שהמעסיקה לא נתנה לו פירוט של זכויותיו בגמר החשבון, כך שהוויתור לא היה ויתור מדעת. כמו כן, העובד הוסיף על כתב הוויתור הסתייגות בכתב יד שהוויתור מותנה בכפוף לתשלום עבור פרויקטים שביצע ולא קיבל תשלום עבורם.
ד"מ (תל אביב-יפו) 16117-11-22 דוד לביא – ג'י וואן טכנולוגיות מיגון בע"מ (פורסם בנבו 20.4.2025)
בפני כב' השופטת אריאלה גילצר-כץ, נציגת ציבור (עובדים) גב' אורנה רזניק, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' עירית פיליפ
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בית משפט השלום
צעק לעורכת הדין בבית המשפט העליון דברים בלתי הולמים
וחויב בפיצוי בגין לשון הרע אך לא בגין הטרדה מינית
ביום 19.12.22 התקיים דיון בבית המשפט העליון בערעור בו ייצגה עורכת הדין. במהלך הדיון הנתבע, אשר ישב בקהל וצעק על התובעת בנוכחות קהל רב שהיא 'שקרנית' בזמן שהיא טוענת מול שופטי ההרכב. לאחר חזרה מהפסקה מסרה התובעת לשופטים כי במהלך ההפסקה הנתבע גם קרא לה 'זנזונת'. לאחר דין ודברים, הנתבע הוצא מן האולם. התובעת הגישה לבית משפט השלום תביעה לפי החוק למניעת הטרדה מינית וחוק איסור לשון הרע בשל אמירותיו של הנתבע כלפיה. נפסק בתמצית כך:
- בית המשפט קיבל את גרסתה העובדתית של התובעת ודחה את גרסתו העובדתית של הנתבע.
- בית המשפט בחן האם הדברים שנאמרו לתובעת עולים כדי הטרדה מינית או לשון הרע וקבע לעניין החוק למניעת הטרדה מינית כי בנסיבות המקרה המילה 'זנזונת' נאמרה ללא מחשבה, וכקללת רחוב, ובלי כוונה לייחס לתובעת באמת תכונות של יצאנית שנותנת שירותי מין בתשלום.
- נקבע כי אכן הייתה לנתבע כוונה לבזות ולהשפיל את התובעת אך דבריו לא עולים כדי הטרדה מינית כפי שמגדיר החוק למניעת הטרדה מינית.
- לעניין חוק איסור לשון הרע נפסק כי בקריאה לתובעת 'שקרנית', במעמד מכובד כמו באולם בית המשפט העליון מול הרכב של שלושה שופטים, יש מקום לראות כלשון הרע כלפי התובעת, הפוגע גם במשלח ידה כעורכת דין.
- על אף שבית המשפט אינו מחויב לנתח הגנות שהנתבע עצמו לא עמד עליהן בסיכומיו, בחן בית המשפט את ההגנות וקבע כי לא עומדות לנתבע הגנות החוק, לרבות הגנת תום לב.
- על התובע הושת פיצוי בגין לשון הרע בסכום של 35,000 ₪ בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחה.
ת"א (חיפה) 39788-03-23 עו"ד דניאלה יעקובי נ' עידו קליין (פורסם בנבו 4.4.2025)
בפני כבוד השופטת רויטל באום
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
