בבית הדין הארצי
מדריך משפטי למעסיק על גבולות הפגיעה בפרטיות
בהצבת מצלמות במקום העבודה
בפסק הדין האחרון של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה לקראת פרישתה לגמלאות, השופטת ורדה וירט-ליבנה, דן בית הדין הארצי ביריעה רחבה בערעור בו נפסקו פיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה בדין מפוטר אחרי 18 שנות עבודה בשל הצבת מצלמות אבטחה בסמוך לעמדת עבודתה תוך פגיעה בפרטיותה והרעה מוחשית בתנאי עבודתה. נפסק כך:
הזכות לפרטיות ולצנעת הפרט הוכרה בזכות אדם חוקתית רחבה בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, בחוק הגנת הפרטיות ובהלכה הפסוקה.
זכותו של עובד לפרטיות במקום העבודה זכתה למשנה תוקף. זאת, בגלל חובות האמון ותום הלב המוגברות ביחסי עבודה, אך הזכות לפרטיות אינה מוחלטת ויש לאזנה עם הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק בקניינו המצדיקה דרישה למידע על העובד הן בקבלה לעבודה והן בביצוע תפקידו ובהגנה מפני הפרות ונזקים מצד העובד.
להלן השלבים והעקרונות המאזנים פגיעה בפרטיות עובד על-ידי הצבת מצלמות, והמצדיקים התפטרות בדין מפוטר.
א. בוחנים אם הצבת המצלמות היא רלוונטית, לגיטימית ולתכלית ראויה. אם התשובה שלילית העובד זכאי להתפטר בדין מפוטר.
ב. אם הפגיעה לגיטימית בוחנים את השקיפות והמידתיות של הפגיעה. האם היא מביאה לפגיעה מינימלית בפרטיות, בהתחשב בנתוני העובד ובהתנהלות המעסיק בעת הצבת המצלמות.
ג. ככל שהפגיעה היא לגיטימית ומידתית בוחנים מהי מידת ההסכמה הנדרשת באותו מקרה, כאשר ככל שהפגיעה בפרטיות עובד מוגברת יותר נדרשת הסכמה מפורשת יותר, וככל שהפגיעה בפרטיות פחותה יותר מוטלת רק חובת יידוע לעובד.
במקרים קיצוניים של הצבת מצלמות בחדרי השירותים גם הסכמה מפורשת של העובד לא תשחרר את המעסיק.
במקרה הנדון, הוצבו תשע מצלמות ברחבי המשרד למטרה לגיטימית – למנוע ו/או לתעד הטרדות מיניות. אולם שתים מהמצלמות צילמו את עמדת העבודה של המערערת, מבלי שהיא עודכנה מראש על הצבתן, והמעסיקה דחתה את בקשתה המפורשת להסירן.
לכן, צדק בית הדין האזורי שפסק שהעובדת נפגעה בפרטיותה וחלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה והיא זכאית לפיצויי פיטורים, כמתפטרת בדין מפוטרת, בתוספת 10,000 ₪ הוצאות משפט.
ע"ע (ארצי) 41179-01-24 ד"ר מרק פרידמן בע"מ – רויטל אלקנר (פורסם בנבו 26.3.2025)
בפני כבוד כב' הנשיאה ליבנה, כב' השופטת גליקסמן, כב' השופטת גנדלר, נציג ציבור (עובדים) גב' יוסף, נציג ציבור (מעסיקים) מר רייף
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בבית הדין האזורי
קרבת משפחה של עובד ותיק ליו"ר ועד
אינה עילה מוצדקת לפסילת קידום גורפת
בית הדין קיבל תביעה לביטול החלטת ועדת השירות לעיריות במשרד הפנים, אשר פסלה את קידומו של התובע, עובד עירייה, לתפקיד מפקח בכיר במחלקת שירותי ניקיון וזאת אך ורק בשל קרבת משפחתו ליו”ר ועד העובדים בעירייה. בית הדין קבע כי ועדת השירות לא שקלה את מכלול השיקולים הרלוונטיים בעניינו של התובע ונתנה משקל מכריע לשני שיקולים בלבד: החשש לניגוד עניינים והפגיעה באמון הציבור. פסק הדין מצמצם את שיקול הדעת הרחב לפסול מועמדים למשרות ציבוריות על רקע קרבה משפחתית, תוך הדגשת הצורך באיזון בין הרצון למנוע ניגוד עניינים לבין זכותם של עובדים להתקדם מקצועית. נפסק בתמצית כך:
פסילת מועמדות התובע התבססה על קרבת משפחה ליו"ר הוועד בלבד, ללא בדיקה מהותית של השפעה פסולה וניגוד עניינים בפועל. עצם קיומם של מועמדים נוספים לתפקיד אינו מהווה הצדקה מספקת לפסילה גורפת.
יש להבחין בין מועמד חיצוני לבין עובד ותיק המבקש קידום. כאשר מדובר בעובד ותיק, יש לייחס משקל משמעותי לזכותו להתקדם במסגרת מקום עבדותו. במקרה זה, ועדת השירות לא נתנה משקל הולם לעובדה שהתובע הינו עובד ותיק.
בית הדין הדגיש את החובה לנקוט באמצעים מידתיים בהתמודדות עם ניגוד עניינים פוטנציאלי, תוך בחינת חלופות לפסילה מוחלטת. בין היתר, יש לשקול חתימה על הסדרים למניעת ניגוד עניינים ולוודא כי לא מתקיימים יחסי כפיפות או קשרי עבודה ישירים, אשר עלולים לפגוע בשיקול הדעת האובייקטיבי ובהוגנות ההליך.
הדיון הוחזר לוועדת השירות לצורך קבלת החלטה חדשה, תוך התחשבות במלוא השיקולים הרלוונטיים.
סעש (ב"ש) 52304-12-23 חיים אזולאי – מדינת ישראל – משרד הפנים (פורסם בנבו, 24.02.2025)
בפני כבוד השופט עדו בן-צור, נציג ציבור (עובדים) מר סאלם ראיתה, נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף לוי.
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
