בבית הדין הארצי
הפיצוי לנפגעת הטרדה מינית הוכפל בערעור ל-300,000 ₪
פקחית ביחידת שיטור עירונית זכתה בבית הדין האזורי בפיצוי של 150,000 ₪, ללא הוכחת נזק בגין תשעה אירועי הטרדה מינית שסבלה ממפקד יחידת השיטור העירונית כשהייתה נתונה למרותו. בית הדין הארצי דחה את ערעור המפקד וקבל חלקית את ערעורי הפקחית על גובה הפיצוי, ופסק בתמצית:
- החוק למניעת הטרדה מינית נועד "להגן על כבודו של אדם, על חרותו, על פרטיותו" וכדי לקדם שוויון בין המינים.
- תופעת ההטרדות המיניות במקום העבודה היא תופעה חמורה ופרקטיקה פסולה המנציחה את מעמדן המוחלש של נשים בשוק העבודה ובחברה.
- קיים קושי מובנה בהוכחת מעשי הטרדה מינית המתרחשים בדרך כלל בסתר בנוכחות שני הצדדים בלבד, וכרוכים במצב של "מילה מול מילה", של רגשות עזים של אשמה, בושה והדחקה.
- לכן, נקבעה בהלכה הפסוקה "מובלעת ראייתית" ייחודית מקלה להוכחת עבירות מין והטרדה מינית. בית הדין לא מצפה מנפגעי העבירה להיות "מכשיר דיוק אוטומטי", מסתפק בגרעין הקשה המהימן שבגרסת המתלוננת, ונותן משקל מופחת, לגרסה מתפתחת, לשהוי, לעדות כבושה, מקבל עדות שמיעה ואף לא מדקדק בשקרים מסוימים שאינם פוגעים בגרעין הקשה של העדות.
- בית הדין הארצי מצא לנכון להתערב בגובה הפיצוי הכולל בסך 150,000 ₪ שנפסק למתלוננת בגין תשעת מעשי ההטרדה. בגלל תדירות ההטרדות המיניות, שחלקן היו על הרף הגבוה ופגעו באופן ישיר בכבודה, בביטחונה ובחרותה של הנפגעת, אשר גם הושעתה ופוטרה מעבודתה, הוכפל סכום הפיצוי הכולל ל-300,000 ₪ ועוד סך של 7,000 ₪ הוצאות משפט.
ע"ע (ארצי) 68858-02-24 אלמוני – פלונית (פורסם בנבו 16.2.2025)
_____________________________________________________________________________________
בבית הדין הארצי
אי-אזכור טענה בסיכומים מהווה ויתור עליה
רק אם מתקיימות נסיבות ברורות נוספות
בית הדין הארצי לעבודה דן בשאלה מתי ייחשב צד להליך משפטי כמי שוויתר על טענה שהעלה במהלך ההליך המשפטי, אך לא הזכיר את הטענה בסיכומים. נקבע כי טענה תיחשב ככזו שוויתרו עליה רק כאשר מתקיימות נסיבות נוספות לצד אי-ההתייחסות אליה המאפשרות להסיק בבירור ויתור. עיקרי פסק הדין:
- המקרה עסק בתביעה של עובדת משק בית שנפגעה בתאונה שהוגדרה כתאונת עבודה. העובדת טענה שעבדה אצל מעסיקים נוספים שלא דיווחו על העסקתה למוסד לביטוח לאומי.
- המוסד לביטוח לאומי שלח שתי הודעות צד ג' למעסיקים הנוספים, בבקשה שישלמו דמי ביטוח עבור העובדת במידה שיתברר שהעסיקו אותה כפי שטענה.
- אולם, בסיכומיו בבית הדין האזורי, המוסד לביטוח לאומי לא הזכיר כלל את הודעות צד הג'. בית הדין האזורי פירש זאת כוויתור על טענות המוסד נגד המעסיקים הנוספים.
- בית הדין הארצי, בערעורו של המוסד, הדגיש את ההלכה הפסוקה כי ככלל אין זה צודק לדקדק ולהחמיר עם בעל דין באופן שיביא לייחוס מחשבת ויתור על טענה או זניחת סעד. בית הדין התייחס למי שלא חזר בסיכומיו במפורש על טענה מסוימת, אלא אם קיימות נסיבות ברורות שמהן ניתן להסיק בבטחה שבעל הדין החליט לזנוח את הטענה.
- זאת ועוד, למרות שהמבוטחים בסיכומיהם טענו במפורש שהמוסד זנח את הודעות צד הג' שלו, המוסד בתשובתו לסיכומים התעלם מטענת ההזנחה ולא התייחס אליה ובכך חיזק את מסקנת הוויתור.
- לבסוף, בית הדין הארצי פסק כי ההתעלמות המוחלטת של המוסד מהודעות צד ג' רלוונטיות שלו בסיכומיו, ללא כל אמירה כללית או הפניה לנושא, מהווה אינדיקציה משמעותית לוויתור של המוסד על טענות או סעדים מסוימים, וערעורו נדחה.
עב"ל (ארצי) 66309-12-23 המוסד לביטוח לאומי – ריקי קידר (פורסם בנבו 24.02.2025)
בפני סגן הנשיאה אילן איטח, כבוד השופטת לאה גליקסמן, כבוד השופטת חני אופק גנדלר, נציג ציבור (עובדים) מר אהוד מנור, נציג ציבור (מעסיקים) מר דובי רם
_____________________________________________________________________________________
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
