בית המשפט האזורי
מעסיקה שהשהתה מועד פיטורים כדי לשלול ממנהל סייבר זכאות ל-12 מיליוני שקלים לפי חוזה מסחרי לא פעלה בחוסר תום לב
התובע, מומחה סייבר בעל שם הועסק בחברת בת של חברה בינלאומית גלובלית הנסחרת בבורסה בארה"ב, בתנאי העסקה והשתכרות מפליגים. בעקבות עסקת רכישה, נחתם עם התובע הסכם לפיו אם יפוטר, שלא מטעם מוצדק, תוך שנה מיום סגירת עסקת הרכישה, התובע יהיה זכאי לסכום הקרוב ל-4 מיליון דולר. יום אחד לאחר תום השנה הקובעת, זומן התובע לשימוע בעקבות מהלך כלכלי אסטרטגי רוחבי לצמצומים ולהתייעלות, עליו התובע לא חלק. אולם, התובע טען שתזמון מועד הפיטורים תוכנן, הוכן והוחלט לפני תום השנה, ולכן נעשה בחוסר תום לב כדי לשלול מהתובע את המיליונים המגיעים לו. בפסק דין מפורט ורחב יריעה עובדתי ומשפטי דחה בית הדין את התביעה ופסק בתמצית כלהלן:
- לפי ההלכה הפסוקה והתיקון לחוק החוזים משנת 2025 "חוזה עסקי שלא נקבעו בו הוראות לעניין אופן הפרשנות יפורש על פי לשונו בלבד". כיוון שהתובע זומן לשימוע ופוטר אחרי תום השנה הקובעת דין תביעתו לדחייה לפי לשון החוזה.
- אכן בהתאם למכלול הראיות ובעיקר סמיכות הזמנים בין מועד הפיטורים למועד הזכאות נפסק שהמעסיקה, כטענת התובע, אכן ביקשה ותכננה להשהות את הפיטורים עד שתחלוף השנה המזכה.
- אולם, כיוון שאנו עוסקים בהסכמים לא שגרתיים בעולם העבודה הנטועים עמוק בעסקים המסחריים של עולם הסייבר, בשילוב דיני תאגידים, כאשר כל הצדדים מיוצגים על-ידי עורכי דין, נקודת המוצא היא שכל צד מיוצג לעסקה המסחרית המורכבת מעונין למקסם את רווחיו.
- חובת תום הלב של כל צד אינה מבטלת את התכלית והאינטרס העצמי הלגיטימי של המעסיקה, כחברה מסחרית, לתכנן כיצד להשיא את רווחיה במסגרת תוכנית אסטרטגית של שינויים ארגוניים צמצומים והתייעלות במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלה.
- התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות משפט בסך 42,000 ₪.
הערה: יש להניח שהתובע יממש את זכותו לערער על פסק הדין התקדימי לבית הדין הארצי לעבודה.
סעש (ת"א) 25035-07-25 ד"ר יובל ברקן – אקמאי טכנולוגיות ישראל בע"מ (נבו 18.3.2026)
בפני אב בית הדין כב' השופט דורון יפת , נציגת ציבור (עובדים) גב' כרמלה קול אמן, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' הילה שאול
בית הדין האזורי
ועדת תעסוקה לפי חוק חיילים משוחררים חרגה מסמכותה כאשר דנה מקדמית במחלוקת על קיום יחסי עבודה
איש מילואים פנה לוועדת התעסוקה לפי חוק חיילים משוחררים בטענה שהועסק כעובד ופוטר ללא היתר כדין ושלא כחוק בשובו מהשירות. המעסיקה התגוננה בטענה שאיש המילואים הועסק כפרילנסר ולא היה עובד ואין לוועדה סמכות לדון בבקשתו. ועדת התעסוקה החליטה לדון לגופה של המחלוקת המקדמית וקבעה שאיש המילואים היה עובד. המעסיקה הגישה ערעור לבית הדין לעבודה אשר ביטל את החלטת הוועדה ופסק:
- לפי החוק רק לבית הדין לעבודה סמכות השיפוט העניינית הייחודית והמומחיות לקבוע אם אדם הועסק בסטטוס של עובד או לא.
- לוועדת התעסוקה אין סמכות מפורשת וגם לא סמכות נגררת לדון אם החייל הפונה אליה הוא עובד או לא. מה גם שדיון מקדמי בסוגיה מורכבת כזו אינו מתיישב עם תכלית תפקיד הוועדה לתת לחייל מענה מהיר וסעד יעיל תוך 15 יום מיום פנייתו.
- כיוון שהמעסיקה הגישה את ערעורה רק אחרי דיון מקדמי שלם לגוף המחלוקת בטענת חוסר הסמכות, ולא מייד, המעסיקה שערעורה התקבל, חויבה לשלם לחייל המילואים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בצירוף ריבית.
עלח (ת"א) 37402-08-25 גל אריאל בניה והשקעות בע"מ – אלישע נקב (נבו 9.2.2026)
בפני כב' הנשיאה הדס יהלום, נציגת ציבור עובדים גב' אסנת חסיד, נציגת ציבור מעסיקים גב' אורנה לוי
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
