פרסומים

עובד ומעסיק | עדכון פסיקה שבועי – גיליון מס' 1045


22 פברואר, 2026

בית המשפט העליון

עובדי הוראה שנקטו עיצומים קיבלו את מלוא שכרם בגלל מחדל של המעסיק לכמת את שכרם הראוי הקונקרטי

בג"ץ דחה על הסף עתירה של הממונה על השכר נגד פסיקת בית הדין הארצי שביטל את הנחיתו החד צדדית לשלם לעובדי ההוראה שנקטו עצומים שכר ראוי מפורט בגין כל עיצום עד כדי גג של 15% משכרם. זאת, מהטעם העיקרי שהממונה לא הרים את נטל להוכיח ולנמק את השכר הראוי הקונקרטי, המוטל על המדינה כמעסיקה, ולכן ישולם לשובתים שכר מלא בגין ימי העיצומים. נפסק:

  • בג"ץ אינו יושב כבית המשפט לערעורים על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה והתערבותו שמורה למקרים חריגים בלבד, רק בשל טעות משפטית ברורה בסוגיה עקרונית עם השלכות רוחב ושהצדק מחייב את התערבותו.
  • טענות המדינה העובדתיות והערעוריות נדחו והטענה המשפטית העקרונית שלהטלת הוכחת השכר הראוי על המעסיק יש השלכות רוחב נדחתה אף היא. ראשית, כיוון שסוגית נטל ההוכחה נשענת על פסיקה ותיקה ועקבית. שנית, שאלת נטל ההוכחה מצויה בליבת סמכותו המובהקת הייחודית והמומחיות של בית הדין לעבודה. ושלישית, כאשר ישנם כמה פתרונות משפטיים לסוגיה בג"ץ נוטה לאי התערבות.
  • אכן קיים קושי לכמת שכר ראוי כאשר קיים פער, כשהעובדים נוקטים עיצומים הדורשים זמן פעוט לביצועם בעוד שנזקם המעשי של העיצומים משמעותי. אך בענייננו הממונה לא העלה טענות כימות ספציפיות לפני הדיון בבג"ץ. לכן הממונה על השכר יוכל להעלות טענות קושי כימותי בהליך עתידי, ככל שהסוגייה תעלה.
בפני כבוד הנשיא יצחק עמית, כבוד השופט יחיאל כשר, כבוד השופטת רות רונן

בית הדין הארצי

על עובדת משק בית הלנה בבית חל חוק שעות עבודה ומנוחה והיא זכאית לגמול שעות נוספות ספציפיות, לא כולל שעות לינה והפסקות

העובדת, אזרחית פיליפינית הועסקה שש שנים במשק בית בטפול בילדים ולנה בחדר משלה בבית. היא עבדה 12.5 שעות ביום בימים ראשון עד חמישי ולא עבדה בימי שישי ושבת. העובדת התפטרה בפתאומיות ותבעה את המעסיקים. בית הדין האזורי פסק לה גמול שעות נוספות ספיציפיות בסך 150,000 ₪ פיצוי בגין אי הפקדה לפנסיה בסך 48,000 ₪ ודמי הבראה בסך 15,000 ₪ הוצאות משפט בסך 12,000 ₪ תוך קיזוז סך 30,000 ₪ ששולם לה במהלך עבודתה וסכום של 1,357 ₪ שכר החודש האחרון ששולם לה ביתר. בני הזוג המעסיקים ערערו לבית הדין הארצי בטענה שדין העובדת הלנה בבית כדין עובדת סיעוד שהחוק לא חל עליה. הטענה נדחתה וכך נפסק:

  • אין מקום להרחיב את ההלכה ביחס לעובדי סיעוד לגבי עובדי משק בית גם אם הם לנים בבית המעסיקים. עובדי סיעוד הוחרגו מחוק שעות עבודה ומנוחה בגלל הקושי להבחין בין שעות עבודה לשעות מנוחה והזמינות הרבה בגלל היחסים הייחודיים בין מטופל סיעודי במצב רפואי מורכב לבין המטפל.
  • בענייננו היקף הזמינות של עובדת משק הבית היה שונה. היקף הזמינות היה פרי בחירה ונוחות, ולעובדת היו שעות עבודה והפסקות מוגדרות.
  • לכן הגמול בסך 150,000 ₪ שנפסק נגד המעסיקים בבית הדין האזורי אשר נשען על חוק שעות עבודה ומנוחה נשאר על כנו. כמו שאר החיובים.
  • מצד שני התקבל ערעורם של בני הזוג לקזז את חודש הודעה המוקדמת מהמגיע לעובדת, למרות שלא קיזזו אותו בפועל בהתחשבנות עם העובדת שנטשה את עבודתה בפתאומיות. בית הדין נימק את החלטתו בכך שמעסיק במשק בית פרטי אינו בהכרח בקי במשמעות המשפטית של קיזוז.
בפני ממלא מקום הנשיא אילן איטח, השופט רועי פוליאק, השופטת חני אופק גנדלר, נציגת ציבור (עובדים) גב' עירית אלטשולר, נציג ציבור (מעסיקים) מר ברי בר-ציון.

מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.

המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.


 

התמחויות קשורות