בית הדין הארצי
מעסיק שטעה לא חויב בעדכון גמלה בניגוד לחוק אך חויב בפיצוי הגמלאים על פגמים בהתנהלותו
בית הדין דן בערעור קיבוצי של ארגון פרקליטי המדינה בשם קבוצת הפרקליטים המוקבלים לשופטים שפרשו לגמלאות וביקשו להורות למדינה להמשיך ולעדכן את גמלתם בהתאם למנגנון קודם של הצמדה לשכר השופטים הפעילים. זאת, למרות תיקון לחוק הגמלאות שהצמיד את גמלתם למדד המחירים לצרכן הנמוך יותר. הערעור נדחה ברובו ובית הדין פסק בתמצית:
- למרות תיקון לחוק שירות המדינה גמלאות משנת 2009 שהצמיד את שכר הגמלאים המוקבלים למדד יוקר המחיה, המדינה המשיכה בטעות לשלם לגמלאים הצמדה גבוהה יותר לשכר השופטים, עד נובמבר 2020, עת לרוב הפרקליטים הופחת סכום הגמלה.
- נקודת המוצא היא שבית הדין לא יורה למדינה לעדכן את גמלת המוקבלים בניגוד להוראות חוק הגמלאות. ככל שנפלה טעות בשיעור הגמלה ששולמה להם יש מקום לתקנה בהתאם לחוק.
- מנגד, התבררו פגמים חמורים בהתנהלות המדינה שעיקרם הפחתה חד צדדית של שיעור הגמלה בנובמבר 2020, ללא ידוע וללא מתן זכות טיעון בסיסית לגמלאים והעדר היוועצות עם ארגונם ואפשרות להיערך להפחתה הצפויה.
- בנסיבות אלה הסעד הראוי והמאוזן הוא לדחות את יישום החלטת ההפחתה בשנתיים מנובמבר 2020 לנובמבר 2022 ועד אז תשולם לגמלאים המוקבלים הגמלה הקודמת. ההפרשים לגמלאים יישאו ריבית לפי חוק פסיקת ריבית ממחצית התקופה.
- פסיקה חריגה של הוצאות משפט בסכסוך קיבוצי בסך 20,000 ₪ נגד המדינה בבית הדין האזורי נשארה בתוקפה ובערעור נפסק כי כל צד יישא בהוצאותיו.
עסק (ארצי) 20385-09-23 ארגון פרקליטי המדינה – משרד המשפטים (נבו 20.1.2026)
בפני כבוד השופטת (בדימוס) לאה גליקסמן, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט אילן סופר נציגת ציבור (עובדים) גב' ורדה אדוארדס, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' נעמי זנדהאוז
בית הדין האזורי
מעסיק אינו זכאי לחזור בו מהודעת פיטורים ללא הסכמת העובד, למעט מפיטורי "עידנא דריתחא"
התובע עבד באורט קרוב ל- 12 שנה. ב-2011 הוא קודם לתפקיד ראש מחלקה במכללה ברחובות במשרה של 140% וחתם על חוזה עבודה אישי שהתחדש כל שנה. מנהל המכללה התחלף וכעבור כשנה התובע זומן לשימוע ופוטר מתפקידו כמנהל מחלקה וכעובד הוראה בהליך פגום. המעסיקה פעלה לרפא את פגמי השימוע והציעה לתובע שלוש חלופות העסקה במשרה מלאה. התובע דחה את ההצעות בעיקר בטענה שיש לו זכות לקביעות ולהיקף משרה של 140%. התובע הגיש תביעה שעיקרה לפיצויים בסך 171,000 ₪. בגין פיטורים שלא כדין משיקולים זרים והתנכלות. בית הדין פסק:
- ההחלטה לסיים את עבודת התובע כראש מחלקה היו מטעמים ענייניים ולא משיקולים זרים או התנכלות. ההחלטה לפטרו גם כעובד הוראה אושרה, בעיקר, לאור היחסים העכורים בינו לבין מנהל המכללה, וקשיים בקבלת מרותו.
- לעובד הוראה המועסק בחוזה אישי אין הגנה ארגונית של ההסכם הקיבוצי ואין קביעות גם לפי עמדת ארגון המורים.
- מעסיק אינו יכול לחזור בו באופן חד צדדי מהודעת פיטורים מבלי לקבל את הסכמת העובד להסכם עבודה חדש. זאת, ככל שלא מדובר בפיטורים מסוג "עידנא דריתחא", דהיינו, בפיטורים מחמת סערת רגשות או רוגז רגעי חולף.
- בהליך הפיטורים של התובע כמרצה נפלו כמה פגמים מהותיים. נימוקי הפיטורים כמרצה לא נמסרו לתובע בזימון לשימוע ובשימוע עצמו, ופרוטוקול השימוע לא שיקף את כל מה שנאמר בשימוע.
- לכן התובע זכאי לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין כמרצה אך בסכום נמוך יותר של 38,000 ₪ וב-5,000 ₪ שכ"ט עו"ד.
סע"ש (תל אביב-יפו) 31740-07-20 איתן זיו – אורט ישראל (פורסם בנבו 25.1.2026)
בפני כב' השופטת תמר עציון פלץ, נציגת ציבור (עובדים) גב' שוש אבשלום, נציג ציבור (מעסיקים) מר הארי מנשה
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
