עובד ומעסיק | עדכון פסיקה שבועי – גיליון מס' 1039

בנק ישראל הגיש בקשה לצד בסכסוך קיבוצי נגד ההסתדרות והוועד למתן צווי מניעה זמניים למניעת כל צעד ארגוני או שיבוש עבודה בבנק ולהפעלת מרות ההסתדרות והוועד לקיום הצווים הזמניים. למרות שבית הדין קבע שהבנק הצביע על זכות לכאורה לקבלת הצווים הזמניים נגד שביתה בלתי חוקית הנוגדת הסכם קיבוצי מחייב וחורגת מעילות הסכסוך שהוכרז, בית הדין נתן מנגד משקל מיוחד לשיקולים של מאזן הנזקים הנוטה לזכות ההסתדרות והוועד ודחה את בקשת הבנק לצורך קיום משא ומתן מטעמים הבאים:

• בבקשת מעסיק לסעד זמני נגד שביתה בית הדין שוקל אם לתת סעד זמני, סוגו, היקפו ותנאיו ושיקולים של מאזן הנזק בין הצדדים וכן נזק שעלול להיגרם לאדם אחר או לציבור. כמו כן, בית הדין שוקל אם אין סעד אחר שפגיעתו בעובדים קלה יותר וכן שיקולי תום לב של הצדדים.
• נפסק כי הבנק ביסס טענה נכבדת וסיכויים סבירים לקבלת בקשתו העיקרית שהצעדים הארגוניים ננקטים נגד השינוי הארגוני באגף הרכש אינם במסגרת סכסוך העבודה שהוכרז, ולכן, לכאורה, אינם צעדים חוקיים.
• מצד שני, מדובר, לכאורה, בסכסוך כלכלי מובהק שיש לו השלכות על מספר עובדות, סוג סכסוך קיבוצי שבית הדין לעבודה מצמצם את התערבותו בו.
• בית הדין היה ער לקושי במתן פרס לצד נציגות העובדים שאינו מקיים דרישות חוקיות או הסכמיות אלא שמול כל אלא בית הדין נתן משקל מיוחד לשיקולים של מאזן הנזקים הנוטה לזכות נציגות העובדים, בגלל ההשלכות שיש לשינוי הארגוני באגף הרכש בבנק על זכויות עובדים, מבלי שהשלכות השינוי הוסדרו בהסכמה ובאופן הוגן.
• לכן, מכיוון שהצעדים הארגוניים הם מצומצמים ומוגבלים לשינוי הארגוני המסוים ולא מעבר לכך, התרתם למשך תקופה לא ארוכה של הדיון העיקרי בסכסוך הקיבוצי, ודחיית בקשת הבנק לסעדים זמניים, תותיר לצדדים שהות לנהל משא ומתן ולהסדיר בהסכמה את השלכות השנוי הארגוני.