פרסומים

עובד ומעסיק | עדכון פסיקה שבועי – גיליון מס' 1038


4 ינואר, 2026

בית הדין הארצי

תקדים: חובת המזמין המעורב להידבר עם ארגון העובדים על תנאי העובדים לפני פרסום מכרז חדש למיקור חוץ

 

בפסק דין עקרוני רחב יריעה, קיבל חלקית בית הדין הארצי ערעור של ארגון כוח לעובדים, והטיל על המדינה חובת הידברות קיבוצית עם הארגון לפני פרסום מכרז חדש למיקור חוץ של שירותי רווחה מכספי ציבור, מכרז שיש לו השלכות על עובדי העמותות המפעילות את שירותי הרווחה במכרז. זאת, למרות שהמדינה איננה המעסיקה הישירה או המשותפת של עובדי מפעילות המכרז אלא המזמינה בהעסקה משולשת. נפסק בתמצית, כך:

  • זכויות היסוד החוקתיות של משפט העבודה המגן מוקנות לכל העובדים, בכל צורות ההעסקה המסורתיות והמורכבות.
  • ישראל עברה תהליך של הפרטת מיקור חוץ לגיטימי ואסדרה של אספקת שירותי רווחה חברתיים מכספי ציבור במכרזים המופעלים לא על-ידי המדינה אלא על-ידי ספקים וזכיינים. למכרזים אלה יש השלכות שליליות על זכויות עובדי מפעילי השירות, שלעיתים קרובות הם עובדים מוחלשים. על בית הדין להבטיח כי תכלית משפט העבודה ויסודותיו יוגשמו ויותאמו בהעסקתם במיקור חוץ.
  • הלכה פסוקה היא כי יתכן שלעניין מסוים יזוהה "מעסיק" גם מי שלא מתקיימים בינו לבין העובד יחסי עבודה לפי המבחנים המקובלים, הן בהיבט האינדיבידואלי והן בהיבט הקיבוצי. בענייננו נקבע כממצא כי המדינה, שאיננה המעסיקה הישירה או המשותפת של העובדים במיקור חוץ הייתה מעורבת באופן משמעותי בפתרון סכסוכי עבודה ובחתימת הסכמים קיבוציים עם המפעילים של מיקור החוץ. לכן, יש יסוד להטלת חובת ההידברות המוקדמת הקיבוצית על המדינה כמזמינה, בטרם גיבוש המכרז החדש.
  • באשר לאופן קיום חובת ההידברות הקיבוצית נפסק כי על המדינה להודיע מראש לכוח לעובדים, הארגון היציג, על כוונתה לפרסם מכרז חדש, תוך פירוט ההוראות שיש להן השלכות על זכויות העובדים. יש להקצות להידברות זמן סביר ובסיומו על המדינה ליתן הודעה מקדימה על המכרז החדש ומועד פרסומו ולידע את המתמודדים במכרז על ההסכמים הקיבוציים שחלים על העובדים נשוא המכרז.
  • אין לארגון העובדים וטו בתקופת ההידברות.
  • בית הדין הארצי הורה על ביטול המכרז הקיים ופרסום מכרז חדש, 15 יום מראש לאחר קיום ההידברות הקיבוצית נשוא הפסק, כדי שארגון העובדים יוכל לכלכל את צעדיו.

עס"ק (ארצי) 5448-04-25 כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי –מדינת ישראל

ממלא מקום הנשיא אילן איטח, השופטת לאה גליקסמן, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט רועי פוליאק, השופטת חני אופק גנדל, נציגת ציבור (עובדים) גב' ורדה אדוארדס, נציג ציבור (מעסיקים) מר דובי רם.


בית הדין האזורי

פיצויים לדוגמא בסך 500,00 ש"ח הוטלו על מעסיק שפגע בזכויות ההתארגנות הראשונית של עובדיו בהסתדרות

 

ההסתדרות הכללית פנתה לבית הדין בבקשת צד בסכסוך קיבוצי, להכיר בה כארגון היציג במפעל, להורות למעסיק לנהל עמה משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי, להמנע מלפגוע בחופש ההתארגנות הראשונית ומלפטר פעילי ההתארגנות, ולשלם לה פיצויים בסך 1,800,000 ₪. בית הדין קיבל את בקשת ההסתדרות. הכיר בה כארגון היציג והורה למעסיק לנהל עמה לאלתר משא ומתן קבוצי, להימנע מלהתערב בהליכי ההתארגנות ולבטל את פיטורי פעילי הוועד. באשר לפיצויים בגין הפגיעות הנ"ל פסק בית הדין כלהלן:

  • התארגנות ראשונית במקום העבודה הוכרה על-ידי החוק והפסיקה כמצדיקה הגנה מיוחדת על פעילים בהתארגנות, ואוסרת על המעסיק לפגוע בהתארגנות במישרין או בעקיפין.
  • חוק הסכמים קיבוציים מקנה לבית הדין סמכות לפסוק פיצויים לדוגמא על פגיעה בזכות ההתארגנות, ללא הוכחת נזק.
  • בקביעת שיעור הפיצוי בית הדין לוקח בחשבון שיקולים רבים: את חשיבותה החוקתית של זכות ההתארגנות, בפרט כשמדובר בהתארגנות ראשונית, את הצורך והאינטרס הציבורי בהרתעה אפקטיבית של מעסיקים מהתערבות פסולה, את מהות ההפרות, עוצמתן, חומרתן, עיתוין ומשך הזמן שהן נמשכו. כמו כן, שוקלים את האמצעים שננקטו, את התנהלות הצדדים בזמן הסכסוך ובבית הדין, והאם מדובר בהתנהלות חד פעמית או בדפוס פעולה חוזר.
  • בהתחשב במכלול השיקולים, בנסיבות המקרה, בריבוי ההפרות, בחומרתן, בעיתוין, בפגיעתן הממשית בהתארגנות העובדים, ובצורך בהרתעה נקבע שהפיצוי ההולם יהיה 500,000 ₪.
  • בית הדין סיים את הפסק בהעברת מסר ברור לציבור המעסיקים להפנים את חובתם שלא לעשות שימוש בעוצמתם הארגונית והכלכלית כדי לפגוע בעובדים המבקשים לממש את זכותם הבסיסית להתארגן שהיא חלק מזכותם לחיים בכבוד, וכי כל הפרה מצד מעסיק של זכות ההתארגנות תענה בהתערבות שיפוטית ובסעדים מתאימים.

סק (ת"א) 44187-07-25‏ ‏ הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב ראשון לציון – דפוס אופסט עמנואל ‏בע"מ (נבו 24.12.25)

כב' השופט הבכיר – כאמל אבו קאעוד, נציגת ציבור (עובדים) גב' שרה רומנקביץ, נציג ציבור (מעסיקים) מר אייל רחלי


מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.

המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.


 

התמחויות קשורות