בית הדין האזורי
הסכם קיבוצי לתקופה מופלגת של 99 שנה לעובדים מובטחים הוא הסכם קצוב שלא ניתן לבטלו או לשנותו באופן חד צדדי
ההסתדרות ו-ועד עובדי דפוס הגישו בקשת צד בסכסוך קיבוצי נגד עיתון ידיעות אחרונות, שביקש לבטל הסכם קיבוצי שנחתם בין הצדדים בשנת 2000 לתקופה של 99 שנים, ולהביא לפיטוריהם של ארבעה עובדים מובטחים, עובדים שהכנסתם מובטחת עד לגיל פרישה, וזאת על אף שההסכם הבטיח את העסקתם עד גיל פרישה. ביום 17.10.21 זומנו חברי ועד עובדי הדפוס לעיתון, שם יידעו אותם כי בכוונת העיתון לפטר עובדים מובטחים בטענה של צמצומים כלכליים. אלו הם עיקרי פסק הדין:
הסכם קיבוצי לעובדים מובטחים שנחתם לתקופה קצובה של 99 שנים הוא הסכם קצוב מחייב. הוא אינו ניתן לביטול חד צדדי על-ידי העיתון בתקופת תוקפו. אורך חריג של תקופת החוזה לבדו אינו הופך אותו לחוזה בלתי קצוב. כל שינוי בו מחייב הסכמה של שני הצדדים.
נדחתה טענת העיתון לשינוי נסיבות מהותי. נקבע כי העיתון מתנער מהתחייבויותיו, שכן הצדדים צפו מראש שינויים עתידיים ובחרו במכוון לקבוע תקופה ארוכה כדי להבטיח יציבות וביטחון תעסוקתי לעובדים. גם אם העבודה של העובדים המובטחים הפכה פחות חיונית, על העיתון לכבד את התחייבותו ולהעסיקם עד גיל הפרישה, ללא קשר לתרומתם המקצועית של עובדים אלה.
העיתון לא קיים את חובת תום הלב המוגבר ביחסי עבודה קיבוציים ואת חובת ההיוועצות החלה עליו, מאחר שסירב לגלות לנציגות העובדים נתונים כלכליים מלאים של העיתון, כך שיתאפשר להם לבחון לעומק את טענת העיתון לשינוי הנסיבות הכלכליות והצורך בצמצומים.
הודגש כי עצם זימון העובדים המובטחים לשימוע לפני פיטורים היווה הפרה של ההסכם הקיבוצי, שנתפס כבעל מעמד נורמטיבי הקרוב לחוק ומצדיק אכיפת יחסי עבודה על המעסיק.
פיטורי עובדי הדפוס המובטחים הוותיקים מהווים אפליה פסולה על רקע גיל והשתייכות ארגונית, וניסיון לפטר עובדים ותיקים ויקרים ולהחליפם בעובדים צעירים וזולים.
בית הדין הורה על ביטול זימוני השימוע של ארבעת העובדים המובטחים, קבע כי העיתון אינו רשאי לפטרם, וחייב את העיתון בהוצאות משפט חריגות בסכסוך קיבוצי בסך 20,000 ₪.
הסכם קיבוצי לעובדים מובטחים שנחתם לתקופה קצובה של 99 שנים הוא הסכם קצוב מחייב. הוא אינו ניתן לביטול חד צדדי על-ידי העיתון בתקופת תוקפו. אורך חריג של תקופת החוזה לבדו אינו הופך אותו לחוזה בלתי קצוב. כל שינוי בו מחייב הסכמה של שני הצדדים.
נדחתה טענת העיתון לשינוי נסיבות מהותי. נקבע כי העיתון מתנער מהתחייבויותיו, שכן הצדדים צפו מראש שינויים עתידיים ובחרו במכוון לקבוע תקופה ארוכה כדי להבטיח יציבות וביטחון תעסוקתי לעובדים. גם אם העבודה של העובדים המובטחים הפכה פחות חיונית, על העיתון לכבד את התחייבותו ולהעסיקם עד גיל הפרישה, ללא קשר לתרומתם המקצועית של עובדים אלה.
העיתון לא קיים את חובת תום הלב המוגבר ביחסי עבודה קיבוציים ואת חובת ההיוועצות החלה עליו, מאחר שסירב לגלות לנציגות העובדים נתונים כלכליים מלאים של העיתון, כך שיתאפשר להם לבחון לעומק את טענת העיתון לשינוי הנסיבות הכלכליות והצורך בצמצומים.
הודגש כי עצם זימון העובדים המובטחים לשימוע לפני פיטורים היווה הפרה של ההסכם הקיבוצי, שנתפס כבעל מעמד נורמטיבי הקרוב לחוק ומצדיק אכיפת יחסי עבודה על המעסיק.
פיטורי עובדי הדפוס המובטחים הוותיקים מהווים אפליה פסולה על רקע גיל והשתייכות ארגונית, וניסיון לפטר עובדים ותיקים ויקרים ולהחליפם בעובדים צעירים וזולים.
בית הדין הורה על ביטול זימוני השימוע של ארבעת העובדים המובטחים, קבע כי העיתון אינו רשאי לפטרם, וחייב את העיתון בהוצאות משפט חריגות בסכסוך קיבוצי בסך 20,000 ₪.
בפני כב' השופטת הבכירה אריאלה גילצר-כץ, גב' אסתר קופרברג (נציגת עובדים), מר יעקב אורנשטיין (נציג מעסיקים)
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
