בית הדין האזורי
כ-200,000 ש"ח פיצויים הושתו על מעסיק בשל פיטורי עובד בן 66 שנפסלו מחמת גיל
עובד, בן 66, ובעל ותק של כ-12 שנים בחברה בתפקיד ניהולי-שיווקי, פוטר במסגרת תכנית התייעלות ארגונית. העובד היה העובד היחיד שפוטר, וזאת בסמוך לגיל פרישתו. בית הדין האזורי קיבל את תביעת העובד וקבע בתמצית כך:
- העובד הוכיח לכאורה כי לא היתה סיבה עניינית המצדיקה את פיטוריו.
- העובד היה היחיד שפוטר במסגרת תכנית ההתייעלות של המעסיק, מה שמדגיש את החשד לסיום העסקתו מחמת גילו.
- הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי פיטורי התובע לא נבעו משיקול פסול של הפליה מחמת גיל, וזאת מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
- המעסיק לא הציג ראיות אובייקטיביות לקיומה של תכנית התייעלות ממשית.
- המעסיק לא בחן אפשרות לשלב את התובע בתפקיד חלופי, על אף חובת תום הלב וההגינות, אשר מתגברות לנוכח גילו והותק של העובד בחברה.
- במקביל לפיטורי העובד, גויסו עובדים חדשים, צעירים ממנו, דבר שסותר את טענת התייתרות תפקידו של העובד.
- מפרוטוקול השימוע עולות התייחסויות של המעסיק לגייס במקביל עובדי מכירות חדשים שאופיים כשל "חיית מכירה", ובהתאמתם ל"עולם חדש", בצירוף העלאת נושא גילו של התובע. כל אלה מחזקים את המסקנה כי שיקול ה"גילנות" (הפליה מחמת גיל) היווה רכיב בהחלטת הפיטורים. משנמצא כי שיקול הגיל היווה חלק מהחלטת הפיטורים, די בכך כדי להכתים את ההחלטה כולה.
- בנוסף, בית הדין מצא גם כי נפלו פגמים מהותיים בהליך השימוע: הזימון לשימוע נוסח באופן כללי מבלי לפרט את העילות כלפי התובע, ולא ניתנה לעובד הזדמנות ממשית להתמודד עם נימוקי הפיטורים במהלך השימוע; ההחלטה על סיום העסקתו התקבלה יום אחד בלבד לאחר השימוע, מבלי לשקול טענותיו בנפש חפצה. בכך נפגעה זכות הטיעון של העובד באופן היורד לשורשו של ההליך.
- בגין ההפליה מחמת גיל והפגמים בהליך השימוע, חויב המעסיק לשלם לתובע פיצוי כולל בסך של 196,393 ₪, לפי הפירוט: פיצוי בגין הפליה מחמת גיל בסך 120,000 ₪; פיצוי בגין אובדן הכנסה עד לגיל הפרישה של העובד בסך 46,393 ₪; פיצוי בגין פגמים בהליך השימוע וחוסר תם לב של המעסיק בסך 30,000 ₪, בצירוף 25,000 ₪ עבור שכ"ט עו"ד.
סע"ש (תל אביב-יפו) 24269-04-22 יצחק גסנר – פלא-קארד בע"מ (נבו 24.08.2025)
בפני כבוד השופט יוסף רחמים, גב' שוש רוזה אבשלום (נציגת עובדים), מר יואל פלדי (נציג מעסיקים)
בית הדין האזורי
גננת ותיקה שפוטרה כדין סמוך לפרישתה לפנסיה פוצתה ב-200,000 ש"ח על עוגמת נפש בגין אי התחשבות בנסיבות
מנהלת גן, בעלת ותק של 18 שנים, פוטרה בהליך פדגוגי עקב כשלים מקצועיים בתיפקודה. היא עתרה להשבתה לעבודה ודרשה פיצוי כספי בטענה להליך פגום ופגיעה בזכות הטיעון. נפסק כי לא נפל פגם מהותי בהליך הפיטורים הפדגוגיים המצדיק ביטול פיטורים והשבה לעבודה. עם זאת, נפסק כי ההליך התבצע בחוסר רגישות, בין היתר מאחר שפוטרה 15 חודשים בלבד לפני גיל פרישה, לאחר שנות ותק רבות, מבלי שנשקלו חלופות פחות פוגעניות ותוך כשלים טכניים בזימונים לשימוע ובמסירת מסמכים. נפסק בתמצית כך:
- סעד האכיפה והשבה לעבודה ניתן במשורה ורק כאשר נפל פגם מהותי בהליך הפיטורים, דבר שלא התקיים בענייננו.
- כשלים פרוצדורליים בהליכי פיטורים כגון: אי צירוף כל המסמכים המצדיקים את הפיטורים, אינם מביאים בהכרח לבטלותם, אלא במקרים מסוימים מזכים בפיצוי כספי.
- העובדת הייתה מודעת לטענות על כשלים בהתנהגות ועל קבלת אזהרת מנכ"ל. לכן, הפיטורים הפדגוגיים בוצעו במהותם כדין והתביעה להשבה לעבודה נדחתה.
- מצד שני, בנסיבות העניין, נגרמה לתובעת עוגמת נפש המצדיקה פיצוי כספי ממשי בהתחשב בשנים הרבות שעבדה לשביעות רצון הממונים עליה, בהתחשב בכך שפוטרה בחוסר רגישות זמן קצר לפני שהייתה אמורה לפרוש ולקבל פנסיה תקציבית, ובהתחשב בכך שלא נבחנו פתרונות גמישים פחות פוגעניים להעסקתה עד למועד הפרישה המתוגמלת חלף פיטוריה ותוך כשלים פרוצדורליים בזימונים ובמסירת מסמכים.
- נפסק לתובעת פיצוי כספי בסך של 180,000 ₪ בגין עוגמת נפש בצירוף 20,000 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין.
סע"ש (ירושלים) 19327-12-20 אביגיל כהן נ' משרד החינוך התרבות והספורט ,(פורסם בנבו 23.11.2022)
בפני כבוד השופטת הבכירה יפה שטיין, נציגי ציבור (עובדים) מר רפאל אלקובי ונציג ציבור (מעסיקים) גב' סימה פישר
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
