פרסומים

עובד ומעסיק | עדכון פסיקה שבועי – גיליון מס' 1025


21 ספטמבר, 2025

בית הדין הארצי

עובד המסרב לדווח שעות עבודה לא ייהנה מהיפוך נטל ההוכחה לתשלום גמול שעות נוספות וזאת למרות החזקה בחוק

 

עובד ותיק, שהועסק בתפקיד ראש צוות והסעת עובדים זרים לאתרי עבודה, הגיש תביעה לתשלום גמול שעות נוספות.
לטענתו, עבד באופן קבוע בשעות נוספות רבות, אך המעסיקה נמנעה מלנהל רישום נוכחות מסודר. המעסיקה טענה כי העובד סירב במכוון לדווח על שעות עבודתו למרות שנדרש לכך שוב ושוב, וכי נגרם לה נזק ראייתי ממשי.
העובד הודה כי סירב למלא דוחות נוכחות בטענה שהמעסיקה דרשה דיווח שקרי. בית הדין האזורי קיבל את גרסת העובד ופסק לו גמול שעות נוספות לפי אומדן. בית הדין הארצי קיבל את ערעור המעסיקה וביטל את החיוב וקבע:

  • החזקה הניתנת לסתירה הקבועה בסעיף 26ב לחוק הגנת השכר, המעבירה את נטל ההוכחה לכתפי המעסיק כשאין רישום ודו"ח נוכחות, אינה חלה כאשר המעסיק דרש מהעובד לדווח אך העובד הוא שסירב לעשות כן.
  • תחושת הצדק וההגינות מחייבים כי מי שתרם להתהוות נזק ראייתי לזולת הוא יישא בתוצאות אי הוודאות שגרם נזקו.
  • במצב כזה, נטל ההוכחה לעניין ביצוע שעות נוספות נותר על כתפי העובד אשר גרם לנזק הראייתי ולכן אינו יכול ליהנות מהגמשת והעברת נטל ההוכחה למעסיק על פי הדין או הפסיקה.
  • תביעת העובד לא נדחית בשל הסירוב לדווח עצמו, נדרשת מצידו הוכחה קונקרטית או לכל הפחות מתכונת עבודה קבועה הכוללת שעות נוספות. בהיעדר עוגנים ראייתיים מספקים לא ניתן לפסוק גמול שעות נוספות לפי אומדנה.

עע (ארצי) 15071-09-22‏ ‏ קומיי פרוטאין מחזור (1993) בע"מ – מאיר סעד בוטה‏

בפני כבוד השופטים לאה גליקסמן, חני אופק גנדלר ו-מיכל נעים דיבנר


בית הדין האזורי

העסקת יועץ משפטי בגוף ציבורי בו מועסקת גיסתו במחלקת הרווחה תבחן מחדש

 

התובע התמודד במכרז לתפקיד יועץ משפטי בעירייה, ונבחר לתפקיד, אך מינויו לא אושר על-ידי ועדת השירות של משרד הפנים בגלל שגיסתו מועסקת במחלקת הרווחה בעירייה. ועדת השירות של משרד הפנים סירבה לאשר את המינוי בטענה לקיומו של ניגוד עניינים אסור לפי פקודת העיריות. אלו הם עיקרי פסק הדין:

  • ראשית, נקבע כי בן דודו של התובע אינו נכלל בהגדרת "קרוב משפחה" לפי החוק, ולכן לא ניתן היה להסתמך על קרבה זו בהחלטת הוועדה. נקבע כי אין להרחיב את הגדרת קרובי המשפחה מעבר לקבוע בחוק.
  • שנית, נקבע כי כאשר מתעורר חשש לניגוד עניינים עקב קרבת משפחה בשירות הציבורי, יש להציב מנגנוני מניעה שיבטיחו את טוהר המידות, אך אין בכך כדי לפטור את הוועדה מחובתה לבחון לעומק את הטיעונים והשיקולים הרלוונטיים, לרבות עמדות העירייה וחוות דעת מקצועיות.
  • בית הדין הדגיש כי יש לבחון באופן פרטני את נסיבות המקרה, לרבות מידת הקרבה, מהות התפקידים, קיומם של מנגנוני פיקוח, והאם ניתן לנטרל את החשש לניגוד עניינים באמצעים מעשיים. הוועדה אינה רשאית להסתפק בפרשנות מרחיבה של החוק אלא מחויבת לבחינה עניינית ומנומקת של כל השיקולים, לרבות נטרול החשש.
  • בסופו של דבר, קבע בית הדין כי אין מקום שהוא יחליף את שיקול דעתה של ועדת הרשות, אשר הוקמה מכוח הדין והסמכות מסורה לה. עם זאת הורה בית הדין להחזיר את הדיון לוועדת השירות, תוך דרישה שהיא תבחן מחדש את כלל השיקולים ותתייחס עניינית לטיעוני התובע ולעמדות העירייה ומנהלת אגף הרווחה, ולנמק את החלטתה.

סע"ש 63025-05-25 אייל רחמים – מדינת ישראל (פורסם בנבו 30.7.2025)

בפני כב' הנשיא צבי פרנקל, גב' מזל אברמסון (נציגת ציבור עובדים), מר עמי נחמני (נציג ציבור מעסיקים)

 


מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.

המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.


 

התמחויות קשורות