בית הדין האזורי
סירוב עובד לשוב לעבודה במשרד אינם פיטורים אלא התפטרות בדין מפוטר
• למעסיק שמורה הפררוגטיבה הניהולית לקבוע את מקום ביצוע העבודה, בפרט כאשר מדובר בשינוי ארגוני הנוגע לכלל העובדים. עם זאת, כאשר במשך שנים רבות הוסכם בהתנהגות כי העובד יבצע חלק מהעבודה מהבית, שינוי חד-צדדי של תנאי זה עשוי להיחשב להרעה מוחשית בתנאי העבודה האישיים של העובד.
• החוק וההלכה דורשים כי מעשה הפיטורים או התפטרות יעשו במעשה ברור היוצר וודאות, בין בדיבור, בין בהודעה ובין בהתנהגות. בענייננו המעסיקה טענה שלא פיטרה את העובד והעובד טען שלא התפטר, לכן בית הדין בחן את התנהגות הצדדים ופסק שהעובד לא פוטר אלא התפטר בדין מפוטר.
• הרושם שהתקבל על בית הדין הוא שהתנהלות התובע לא מהימנה וכי התובע עשה כל שביכולתו להביא לפיטוריו למרות שהנתבעת העניקה לו מספר הזדמנויות לשוב לעבודה במשרד ואף לכלול בשעות העבודה את זמני הנסיעה מאשדוד לרעננה. לפיכך, נדחתה טענת התובע לפיטורים שלא כדין.
• בית הדין קבע כי דרישת המעסיקה לשוב לעבודה מהמשרד היא לגיטימית, וסירובו של העובד להיענות לה מהווה, בגלל ההרעה המוחשית בתנאי עבודתו הממושכים, התפטרות בדין מפוטר, המזכה אותו בפיצויי פיטורים.
סע"ש (ב"ש) 22325-09-22 איציק ציקי פילבר – סינאל מלל פייוויי (פורסם בנבו 24.05.2025)
בפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם
בית הדין האזורי
הוצדק מעסיק בבחירת פיטורי אי התאמה על פיטורי משמעת ותביעת העובד להתעמרות נדחתה
עובד מדינה, אשר הועסק ברשות המסים במשך כ-39 שנים, הגיש תביעה לפיצויים בגין התעמרות, עוגמת נפש ופיטורים שלא כדין. העובד טען כי פוטר שלא כדין בשל עילות משמעתיות מבלי שננקט נגדו הליך משמעתי, וכי חווה התעמרות ממושכת מצד ממונה ישיר. אלו הם עיקרי פסק הדין:
• בית הדין קבע כי עיקר עילת הפיטורים הייתה אי התאמה, שהתבססה על תפקוד מקצועי לקוי, מוסר עבודה לקוי (איחורים והיעדרויות), הספקי עבודה נמוכים, חוסר שיתוף פעולה ואי-קבלת מרות שכללה גם סממנים מסוימים במישור המשמעתי, זאת לצד ניסיונות כנים של המעסיק לשבץ את העובד בתפקידים חלופיים – שלא צלחו.
• נקבע כי לא נפל פגם בכך שהמעסיק בחר לנהל הליך פיטורים בגין אי התאמה ולא נקט הליך משמעתי, וזאת בהתאם להלכה הפסוקה, לפיה יש לבחון את "מרכז הכובד" של ההתנהגות המיוחסת לעובד: כאשר עיקר הסממנים הם של אי התאמה, אין חובה לפנות להליך משמעתי.
• טענות העובד על פגמים בשימוע ובהליך הפיטורים נדחו בפירוט גם על-ידי מנהל רשות המסים, גם בערר בפני נציב שירות המדינה וגם על-ידי בית הדין.
• תביעת העובד לפיצויים בגין התעמרות נדחתה. נפסק כי לא הוכחו דפוסי התנהלות החורגים מיחסי עבודה רגילים או המהווים פגיעה בכבוד העובד, וכי המעסיק פעל בתום לב בניסיונותיו למצוא לעובד תפקידים חלופיים מתאימים.
• בית הדין הדגיש כי האפשרות לפסוק פיצויים בגין התעמרות בעבודה טרם עוגנה בחוק, אך ניתן להכיר בכך במקרים חריגים, כאשר מוכחת במבחן אובייקטיבי התנהגות חוזרת היוצרת סביבת עבודה עוינת בעוצמה המגיעה כדי התנכלות- דבר שלא התקיים בענייננו.
• התביעה נדחתה במלואה, והעובד חויב בהוצאות המדינה בסך 8,000 ש"ח.
סע"ש (תל אביב-יפו) 62925-06-20 מנחם אטיה – מדינת ישראל (פורסם בנבו 17.07.2025)
בפני כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי, גב' נורית לפידות (נציגת ציבור עובדים), גב' אורנה לוי (נציגת ציבור מעסיקים)
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
