בית הדין האזורי
בעל מניות ודירקטור בחברה משפחתית עם אחיו לא הוכר כעובד בחברה
- עצם קבלת שכר או הנפקת תלושי שכר אינה מלמדת בהכרח על קיום יחסי עבודה, במיוחד כאשר מדובר בבעלי מניות ובעלי שליטה בחברה.
- כל שלושת האחים, בעלי המניות, עבדו במפעל כחלק ממעורבותם המשותפת בהפעלת העסק המשפחתי וקיבלו שכר שווה, מבלי לקיים ביניהם לבין החברה מערכת נפרדת של יחסי עובד ומעסיק.
- לא התקיים חוזה עבודה בין התובע לחברה, לא היה פיקוח על שעות עבודה או חובת דיווח, ולא שולמו זכויות סוציאליות אמיתיות. בנוסף, התובע לא נדרש לדווח על היעדרויות וקיבל שכר גם בתקופות שבהן לא עבד בפועל.
- פעילותו של התובע בחברה כללה גם חתימה על ערבויות, קביעת תנאי שכר לעצמו, וניהול עניינים מהותיים, לרבות פיטורי עובדים בעסק – סממנים של בעל שליטה ולא של שכיר.
- התביעה הוגשה על רקע סכסוך עסקי בין התובע לאחיו בנוגע לפרישתו מהחברה ופירוק השותפות העסקית עם אחיו. המחלוקת סבבה סביב תמורה בגין מניותיו, לא סביב זכויות עבודה.
- אין מדובר בפיטורים, אלא בעזיבה יזומה של התובע כחלק ממו"מ להיפרדות עסקית, שלא הבשיל לכדי הסכמה.
- לפיכך, נפסק כי לא התקיימו יחסי עבודה, ולא הייתה לתובע זכאות לאף אחד מרכיבי התביעה. התביעה נדחתה, ונפסקו נגדו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ לטובת החברה.
סעש (ב"ש) 13241-01-22 ציון עמר – חרש אומנות נתיבות בע"מ
בפני כבוד השופט עדו בן-צור
בית הדין האזורי
נדחתה תביעה להרמת מסך התאגדות מצד מנכ"לית שהייתה אחראית לניהול הכספי של החברה
מנכ"לית לשעבר של חברה תבעה את בעל המניות היחיד של החברה באופן אישי בטענה להרמת מסך ההתאגדות. המנכ"לית טענה כי הנתבע "חמס את כספי החברה" למטרותיו האישיות והוציא כספים שלא כדין מקופת החברה. התובעת טענה כי התנהלות הנתבע עולה כדי חוסר תום לב ומימון דק, משיכת דיבידנדים לטובתו האישית, מתן אשראי ללקוחות בסיכון רב והחלטות פזרניות שגרמו לתביעות בסכומי עתק. בית הדין האזורי קיבל חלקית את תביעת המנכ"לית נגד החברה אך דחה את התביעה האישית כנגד הנתבע על סך 1.6 מיליון ₪ ופסק בתמצית כלהלן:
- הראיות שהובאו בפני בית הדין הותירו ספק סביר האם החברה נועדה לשמש לנתבע כסות לפגיעה בזכויות התובעת או להונאתה, או האם נוהלה תוך נטילת סיכון בלתי סביר. בפרט, שהתובעת בתפקידה כמנכ"לית הנתבעת, היא זו שהייתה אחראית על ההתנהלות הכספית בחברה.
- התובעת נכשלה להוכיח כי הנתבעת הוקמה לצורך התחמקות מתשלומים, עירוב נכסים שלא כדין, חלוקת רווחים אסורה או הברחת נכסים.
- התובעת נכשלה להוכיח כי הנתבע עשה שימוש פסול באישיות הנפרדת של החברה או שהיה מודע לשימוש פסול כזה.
- התובעת קיבלה את מלא שכרה וזכויותיה כדין במהלך כל תקופת עבודתה והנתבעת עמדה בתשלומי שכרה וזכויותיה.
- עוד נקבע כי המחדלים שהיו בניהול הנתבעת, ככל שהיו, לא הוכחו כתוצאה מהתנהלות הנתבע דווקא, ובכל מקרה חסרה להם הסיבה המספקת להרמת מסך ההתאגדות.
סע"ש (תל אביב-יפו) 41190-12-21 חנה קורח – ש.א.אתרים בע"מ ואח' (פורסם בנבו 17.7.2025)
בפני כב' השופטת רונית סגל, נציג ציבור (מעסיקים) מר נתן אברהם
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
