ליטיגציה

15 בנובמבר, 2022

נגישות - ריבוי תובענות ייצוגיות ודרכי התמודדות עיקריות

 

בשנתיים האחרונות חל גידול בתביעות אזרחיות ובפרט בבקשות לאישור תובענות כייצוגיות המוגשות לבתי-המשפט השונים בנושא נגישות.

התביעות מוגשות בטענות שונות, לרבות בנושא אי-התאמת מערכת ניתוב שיחות טלפון לאנשים עם בעלי מוגבלות בשמיעה; אי-התקנת מערכות עזר לשמיעה בעמדות שירות; אי-התאמת נגישות בשירותי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות בראיה ועוד.

בעדכון זה נסקור את תמצית דרישות החוק ואת התאמות הנגישות העיקריות, אשר לאחרונה אנו עדים לריבוי הליכים (ובפרט ייצוגיים) בגין הפרתן.

דרישות החוק

בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1988 ("חוק השוויון") ובתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), תשע"ג-2013 ("תקנות השוויון") נקבעו הוראות אשר נועדו לוודא כי אנשים בעלי מוגבלות לא יופלו וכי לא תיפגע זכותם לנגישות.

המונח "נגישות" מוגדר בסעיף 19א לחוק השוויון: "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתוכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי", ו"התאמת נגישות": "התאמות שיש לבצע כדי שתהיה נגישות".

חוק השוויון קובע, בין היתר, כי אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי (סעיף 19ב לחוק השוויון); כי לא מפלים אדם עם מוגבלות ולא פוגעים בזכותו לנגישות (סעיף 19ג לחוק השוויון); וכי הזכות לנגישות והחובה לבצע התאמות לנגישות ניתן למטרות רווח ובין שלא למטרות רווח (סעיף 19ד לחוק השוויון).

המונח "שירות ציבורי" מוגדר בסעיף 19ה לחוק השוויון כשירות המנוי בתוספת השנייה לחוק השוויון, כשירות הניתן בידי גוף ציבורי וכשירות הניתן במקום ציבורי.

בתוספת השנייה קבע המחוקק מגוון שירותים העונים להגדרת המונח "שירות ציבורי", ובין היתר: בריאות, בידור, חינוך, השכלה, פנאי, רווחה, ספורט, תיירות, תחבורה, תרבות, הארחה, מסחר, דת, אנרגיה, בזק, בנקאות, אשראי, ביטוח, ושירותים פנסיונים.

עוד נקבע איסור מפורש על הפליה במתן שירות ציבורי ועל הפליה על-ידי מניעת שימוש או הנאה מהשירות הציבורי (סעיף 19ו לחוק השוויון).

חוק השוויון קובע עוד כי האחריות לבצע את ההתאמות לטובת אנשים עם מוגבלות מוטלת על ספק השירות (סעיף 19יא(ב) לחוק השוויון).

בנוסף להוראות הכלליות הקבועות בחוק השוויון, אשר נועדו לוודא כי אנשים בעלי מוגבלות לא יופלו וכי לא תיפגע זכותם לנגישות, נקבעו הוראות ספציפיות בתקנות השוויון הנוגעות להתאמות נגישות עבור אנשים עם מוגבלות. להלן נפרט שלוש התאמות נגישות, אשר לאחרונה אנו עדים לריבוי הליכים (ובפרט ייצוגיים) בגין הפרתן.

חשוב לציין כי בחלק מהבקשות לאישור תובענות כייצוגיות בתחום הנגישות, הקבוצה המיוצגת הנטענת כוללת את כל בעלי המוגבלות הרלוונטיים, ולא רק את בעלי המוגבלויות שהם לקוחות החברה המשיבה.

התאמת נגישות למערכת ניתוב שיחות

תקנה 33 לתקנות השוויון עוסקת בהתאמת נגישות למערכת ניתוב שיחות, וקובעת כי השמעת מוזיקת רקע בתפריט בנתב שיחות, על רקע המלל הנשמע בתפריט, היא אסורה. זאת, מפני שרעשי רקע, מוסיקת רקע, עצמת קול נמוכה או דיבור מהר, מקשים על אנשים עם מוגבלות בשמיעה להבין את הנאמר. על כן, ההקלטה בנתב צריכה להיות בשפה פשוטה ובקצב איטי, ללא מוסיקת רקע, ועליה להיות מושמעת עם תחילת מסירת המידע המוקלט ובכל השפות שניתן בהן המידע לכלל הציבור.

בת"צ 28589-01-19 דדון ואח' נ' אפריקה ישראל מגורים בע"מ ואח' (27.05.2020), נקבע כי מטרת הסעיף היא להנגיש את המערכות לניתוב השיחות כנדרש בהוראות הדין, באופן שיקל על אנשים בעלי לקויי שמיעה לקבל אינפורמציה ושירות לקוחות, ובכך לתרום לשילובם בחברה תוך מתן האפשרות לקבל שירותים ומידע.

התקנת מערכת עזר לשמיעה בעמדות שירות

מערכת עזר לשמיעה מסייעת לאנשים עם מוגבלות לשפר את התפקוד השמיעתי ותפקידה הנגשת עמדות שירות לאנשים עם מוגבלות בשמיעה באמצעות מיקרופון, אשר מעביר את דברי נציג השירות ללקוח, תוך נטרול והפחתה של רעשי רקע, הדהוד גלי קול והמרחק ביניהם. את העמדות בהן מותקנות מערכות עזר לשמיעה יש לשלט בסמל מערכת עזר לשמיעה.

היעדר מערכת עזר לשמיעה במקומות הנדרשים בהתאם לדין (עמדת שירות אחת לפחות מכל סוג), מהווה הגבלה או פגיעה אסורה בשימוש בשירות, פגיעה בהנאה מהשירות וכן מתן שירות בתנאים פחות טובים מאשר לאנשים שאין להם מוגבלות בשמיעה – היכולים להבין ללא מאמץ וקושי מיוחד את נציגי השירות.

לפיכך, נקבעו הוראות בתקנות השוויון, אשר נועדו לוודא כי תותקן מערכת עזר לשמיעה בעמדות שירות: לפחות בעמדת שירות אחת מכל סוג של שירות, ובכל מקום בו ניתן השירות הציבורי, תפעל מערכת עזר לשמיעה מסוג לולאת השראה, הכוללת גם מיקרופון חיצוני ואפשרות לחיבור אוזניות (תקנה 18(ג) לתקנות השוויון); תותקן מערכת עזרה לשמיעה גם בעמדת שירות סגורה (עם חציצה מלאה בין נותן ומקבל השירות) (תקנה 18(ה) לתקנות השוויון); בעמדות שהונגשו במערכת עזר יופיע סמל הנגישות לאנשים עם מוגבלות בשמיעה ויהיה שילוט הדרכה (תקנה 18(ז) לתקנות השוויון); מערכת העזר תופעל בכל זמן שעמדת השירות פועלת, וכאמור בעמדה אחת לפחות מכל סוג של שירות הניתן במקום (תקנה 18(ח) לתקנות השוויון); קיימת חובה לפרסם באתר האינטרנט את התאמות הנגישות שבוצעו בשירות ובמקום שבו הוא ניתן, לרבות ובפרט באתר האינטרנט (תקנה 34(א) לתקנות השוויון).

אי-התאמת נגישות בשירותי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות ובעלי לקות ראיה

בהתאם להוראות הדין, ישנה חובה על עוסקים ונותני שירות לבצע התאמות שונות לשירותי האינטרנט שהם מעניקים לאנשים בעלי לקויות ראיה בחומות שונות, כאשר אי-התאמת שירותי האינטרנט (כגון: התאמת השירות לשימוש באמצעות קוראי מסך או מתן פתרונות חלופיים למילוי טפסים), מונעת מבעל הלקות לעשות שימוש בשירותי אינטרנט, תוך פגיעה בזכותו שלא יופלה נוכח מוגבלותו, וכן בזכותו לנגישות.

תקנה 35 לתקנות השוויון קובעת חובת נגישות שירותי אינטרנט. המשמעות האופרטיבית היא, בין היתר, כי כל נותן שירות כמפורט בתקנות מחויב לעמוד בהוראות ה-Web Content Accessibility Guidelines 2.0, ובהוראות תקן ישראלי 5568 ("ת"י 5568") על שני חלקיו: (1) חלק ראשון – קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט; (2) וחלק שני – קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט: נגישות מסמכים דיגיטליים.

***

אנו ממליצים לכל מי שהנושא רלוונטי עבורו, לבצע בדיקות נגישות בחברה, לרבות באמצעות מורשה נגישות מוסמך, וזאת על-מנת לוודא את עמידת החברה בהוראות הדין בנושא הנגישות ויישור קו בהתאם לכך, לרבות בנושא התקנת מערכת עזר לשמיעה, התאמת נגישות למערכת ניתוב שיחות וכן הנגשת אתר האינטרנט. פעולות כאמור יסיעו למנוע נקיטת הליכים משפטיים, לרבות בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מחמת אי-הנגשת השירותים המסופקים על-ידכם.

משרדנו ישמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה פרטנית בעניין ולסייע בכל הדרוש.

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

בכל שאלה או הבהרה בנושאים המפורטים במזכר זה, ניתן לפנות לאנשי הקשר שלכם במשרדנו או ל: