24 ביולי, 2022
לקוחות נכבדים,
נבקש לעדכנכם אודות החלטה חדשה שניתנה ביום 20 ביולי 2022 על-ידי המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בתל אביב-יפו, במסגרתה ביטל ביהמ"ש שניים מהאישומים שנכללו בכתב האישום בהליך הפלילי שנפתח בעניין בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ("בזק").[1] שני האישומים נשוא ההחלטה נגעו להתנהלות חלק מהנאשמים בהליך בקשר עם פעילותן של ועדות בלתי תלויות שהקימה בזק לבחינת שתי עסקאות בעלי שליטה מהותיות שביצעה. כפי שיפורט להלן, במסגרת החלטתו ביהמ"ש מתח קו גבול בין האכיפה במישור הפלילי לבין האכיפה במישור האזרחי בקשר עם פעילותן של הוועדות הבלתי תלויות שהקימה בזק, וקבע כי במקרה דנן היה על המאשימה להימנע מחציית גבול זה.
כתב האישום עוסק בתקופה שבין השנים 2013-2017, אשר במהלכן בחנה בזק את האפשרות להתקשר בשתי עסקאות מהותיות עם בעל השליטה בה. במסגרת זו, דירקטוריון בזק החליט על הקמת ועדות בלתי תלויות, אחת לכל עסקה, שיורכבו מדירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים, לשם ניהול המו"מ בעסקאות ולשם קבלת המלצת הוועדות האם להתקשר בעסקאות. הוועדות הבלתי תלויות כאמור הוקמו, פעלו, קיבלו חוות דעת ממומחים בלתי תלויים, ערכו מו"מ והמליצו על אישור העסקאות.
האישומים שבוטלו נגעו להתנהלות ארבעה מהנאשמים באותו הליך – בעל השליטה ויו"ר דירקטוריון בזק בתקופה הרלוונטית; בנו של בעל השליטה, שכיהן בין היתר כדירקטור בבזק; סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי בבזק; וכן מזכירת חברת בזק ששימשה גם כמזכירת הוועדות הבלתי תלויות. במסגרת שני האישומים הנדונים, נטען כי מזכירת החברה, העבירה שלא כדין לשלושת הנאשמים האחרים תכנים, מידע, פרוטוקולים ועדכונים מדיוני הוועדות הבלתי תלויות. לפי הנטען, מדובר היה במידע סודי שנועד לעיני חברי הוועדות הבלתי תלויות בלבד, שאסור היה למזכירת בזק להעבירו, ואסור היה לנאשמים האחרים לקבלו. כמו כן, אי גילוי דבר העברת חומרי הוועדה הבלתי תלויה יצר מצג שווא לפיו בעלי העניין האישי מודרו מעבודת הוועדה. אישומים אלו התבססו על ההנחה לפיה דיוני הוועדות הבלתי תלויות הינם סודיים, ועל כן העברת חומרים מדיוני הוועדות לבעלי העניין עולה כדי עבירות פליליות. בגין מעשים אלה יוחסו לארבעת הנאשמים הנ"ל עבירות של קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות של דיווח מטעה, משום שבדוחות הרלוונטיים לא ניתן גילוי על מעורבות בעלי העניין בעסקה.
הנאשמים טענו כי כתב האישום אינו מגלה אשמה, שכן בין היתר, לטענתם, הם קיבלו את החומרים באופן גלוי, כיוון שהעברת המידע והחומרים שהיו בפני הוועדה לא הייתה אסורה, לא מכוח החוק, הפסיקה, הנחיות מנהליות ואף לא בנהלי חברת בזק בכלל ובנהלי הוועדות הבלתי תלויות בפרט. כמו כן, הנאשמים טענו כי מהאיסור בחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות"), האוסר על בעלי עניין אישי להיות נוכחים בדיון ולהשתתף בהצבעה, לא נגזר איסור לקבל חומרים מישיבות אלו וכי הקמתה של ועדה בלתי תלויה הינה וולונטרית בלבד, באופן שאם בדיעבד יתברר שעבודתה לא הייתה אפקטיבית בשל מעורבותם של בעלי עניין אישי, הרי שהדבר יביא לביקורת שיפוטית מחמירה של העסקה במישור האזרחי.
ביהמ"ש קיבל את טענת הנאשמים וביטל כאמור את שני האישומים הנ"ל כנגד כל ארבעת הנאשמים האמורים. בין היתר, נקבע כי כתב האישום אינו מצביע על כל עובדה שממנה ניתן להסיק שדיוני הוועדה הבלתי תלויה הינם סודיים ונועדו לעיני המשתתפים בלבד ושהעברת המידע אסורה. ביהמ"ש הדגיש בהחלטתו כי המאשימה לא הצביעה על חקיקה או חקיקת משנה הקובעת את חובת הסודיות, לא על פסיקה מהתקופה הרלוונטית, ואף לא על נהלי חברת בזק, או על הנחיות או כללים שקבעו הוועדות הבלתי תלויות. ביהמ"ש הוסיף כי אם היה נטען שבישיבת הוועדה הוחלט שדיוניה יהיו סודיים, אלו עובדות שלו היו נטענות ומוכחות, היה בהן כדי לבסס קיומה של חובת סודיות. בהקשר זה נקבע כי בניגוד לטענת המאשימה לפיה מהפסיקה עולה בבירור כי דיוני הוועדה המיוחדת הינם סודיים, בפועל בתי המשפט קבעו שאין להחיל על הוועדות הבלתי תלויות כללים אחידים ויש לבחון את אפקטיביות עבודתן בכללותה, ובשים לב לעסקה הנדונה. עניין הסודיות עלה לראשונה במפורש רק בעניין אסם השקעות,[2] שניתן שנים לאחר השלמת העסקאות הנדונות בכתב האישום, וזאת במסגרת הליך אזרחי של תובענה ייצוגית.
בכל הנוגע לעבירה בעניין הפרת חובת הדיווח המיידי, המאשימה הפנתה, בין היתר, לעמדת רשות ניירות ערך בעניין הגילוי הנדרש אודות ועדות בלתי תלויות,[3] וטענה כי בהתאם לאותה עמדה, יש לכלול במסגרת דוח העסקה המתפרסם לציבור בקשר עם עסקאות בעלי שליטה פרטים אודות עבודתה של ועדה בלתי תלויה (ככל שהוקמה לצורך העסקה) וכן תיאור תמציתי של הסדרים שקבעה הוועדה או החברה, בין היתר, לשמירה על סודיות דיוניה וסודיות המידע ששימש אותה בעבודתה וכן להבטחת היעדר מעורבותם של בעלי העניין בעסקה, בדיוניה ובהחלטותיה. בהקשר זה ביהמ"ש הדגיש כי עמדה זו פורסמה לאחר המועדים הרלוונטיים לאישומים הנדונים בהחלטה וכי מתוכנה ניתן להסיק לדעת ביהמ"ש, כי קודם למועד זה, אף רשות ניירות ערך לא סברה, או לכל הפחות הדבר לא היה ברור, כי יש לדווח על עניין זה.
ביהמ"ש הדגיש בנוסף בהחלטתו כי החוק אינו מחייב הקמת ועדות בלתי תלויות, אינו מתייחס להרכבן, לדרכי עבודתן או לכללים המחייבים בהתנהלותן וכן אינו קובע דבר לגבי סודיות דיוני הוועדה. בהקשר זה ביהמ"ש ציין כי גם לגבי דיוניהן של ועדת הביקורת וועדת התגמול שנזכרות בחוק החברות לא נקבעה חובת סודיות, אלא חוק החברות קובע חובה על בעלי העניין להימנע מהדיון ומההצבעה בלבד בהליך האישור של עסקאות שבהן יש להם עניין אישי. במקרה דנן, לא נטען כי הנאשמים הרלוונטיים היו נוכחים בדיונים או הצביעו בהם.
במסגרת החלטתו ביהמ"ש סקר וניתח את היסודות של העבירות בהן הואשמו ארבעת הנאשמים בקשר עם העברת החומרים מדיוני הוועדות הבלתי תלויות – קבלת דבר במרמה; מרמה והפרת אמונים בתאגיד; וכן הכללת פרט מטעה בדיווח מיידי – וקבע כי במקרה דנן לא התקיימו העבירות, בין היתר, מפני שלא הוכח כאמור כי דיוני הוועדות הבלתי תלויות והחומרים שהוצגו להן היו סודיים.
ביהמ"ש הדגיש עוד בהחלטתו כי במקרה דנן, בעלי העניין, בשתי העסקאות, גילו את עניינם האישי והעסקאות הופנו למסלול האישורים המיוחד שנקבע בחוק החברות. ביהמ"ש מצא כי לעובדה זו חשיבות מיוחדת שכן בחינת מקרים אחרים בהם הורשעו נאשמים בפלילים בעבירות מסוג זה בהקשר התאגידי מעלה כי מעשיהם היו חמורים בהרבה ומצויים בליבת העבירה. למשל, באותם מקרים הורשעו נאשמים משום שכלל לא גילו את עניינם האישי בעסקאות, פעלו בניגוד עניינים משני צידי העסקה ולא קיבלו את האישורים הנדרשים, או מקרים שבהם נאשמים קיבלו במרמה את אישור האסיפה הכללית לעסקאות בהן היה להם עניין אישי.
במסגרת החלטתו ביהמ"ש מותח קו גבול בין האכיפה במישור הפלילי לבין האכיפה במישור האזרחי בקשר לפעילות הנאשמים בעניין הוועדות בלתי תלויות, וקובע כי במקרה דנן היה על המאשימה להימנע מחציית גבול זה בין המישור האזרחי למישור הפלילי. ביהמ"ש ציין כי אין מחלוקת שניתן להחיל עבירות פליליות כגון אלו שנכללו בשני האישומים נשוא ההחלטה גם בהקשר התאגידי, ואולם כאשר עוסקים בהקשרים אזרחיים במסגרת תאגידית-מסחרית, יש לשמור את האכיפה הפלילית למקרים החריגים, בהם מדובר בהתנהגות הפוגעת בבסיס הערכים המוגנים בעבירות אלו. ביהמ"ש הכלכלי סיכם את ההחלטה בכך כי ייתכן שמעשיהם של הנאשמים לא היו ראויים וייתכן שהיה ראוי להימנע מהעברת המידע, יחד עם זאת, במעשיהם לא נחצה הרף הפלילי ולא היה מקום להגיש בגינם כתב אישום. ביהמ"ש הכלכלי הדגיש עוד כי יש להותיר, ככלל, את תקינות פעולת הוועדות הבלתי תלויות למישור האזרחי.
החלטת ביהמ"ש הכלכלי בעניין בזק, כמו גם פסק-דינו של ביהמ"ש העליון בעניין אסם השקעות הנזכר לעיל מחזקים את מעמדן של ועדות בלתי תלויות בעסקאות בעלי שליטה משמעותיות במישור האזרחי, זאת כאמצעי להקלה בהיקף הביקורת השיפוטית על עסקאות בעלי שליטה במישור האזרחי, וכן באמירה העקרונית כי בתי המשפט יימנעו ככלל מהטלת אחריות במישור הפלילי בקשר לתקינות פעילותן של ועדות בלתי תלויות כאמור.
לאור החלטת ביהמ"ש בעניין בזק אנו מציעים כי ככל שמוקמת ועדה בלתי תלויה לשם ניהול מו"מ בעסקת בעלי שליטה משמעותית, תגבש הוועדה מראש סדרי עבודה, ובכלל זה כללים ברורים לעניין סודיות דיוניה וכן בנוגע לאיסור על העברת מידע ומסמכים לבעלי עניין בחברה, וכן תפיץ הוראות ברורות בנושא לגורמים הרלוונטיים בחברה, ובפרט לגורמים הנוכחים בדיוני הוועדה.
כותבי המזכר: עוה"ד גור נאבל, הדר שהרבני והדס פוגוזליץ בר אל.
בכל שאלה או הבהרה בנושאים המפורטים במזכר זה, ניתן לפנות לאנשי הקשר שלכם במשרדנו או ל: