בית הדין האזורי
מועסק שמעסיקו כפה עליו העסקה קבלנית חלקית רבת שנים
הוכר כעובד וקיבל כ-100,000 ₪ לפי השכר הקבלני
מאמן כושר ומנהל שהועסק כשמונה שנים במשרה חלקית במועדון ספורט כפרילנסר עם חשבוניות מס ופוטר תבע את המועדון להכיר בו כעובד ולשלם לו כ-180,000 ₪ בית הדין קיבל את תביעת העובד בחלקה ופסק:
• תפקיד התובע כמאמן ומנהל מועדון נוגעת ישירות בליבת עיסוקו של המועדון ומהווה חלק אינטגרלי מהפעילות הרגילה והחיונית של המעסיקה ולכן מקיימת באופן מובהק את הפן החיובי של מבחן ההשתלבות.
• העסקת התובע המוסכמת כקבלן משתלב בפעילות המועדון, במשך תקופה ארוכה יחסית, היא נתון הנוטה לשקול התהוות של יחסי עבודה.
• בנוסף הוברר כי מציאת מחליף לתובע במקרים של היעדרויות היתה באחריות המועדון, וכן כי התובע הוזמן לישיבות צוות ולמפגשים חברתיים.
• כמו כן, הוכר התקיימותו של הפן השלילי של מבחן ההשתלבות. התובע אמנם נתן שירותים גם ללקוחות אחרים אולם המועדון היה פרנסתו העיקרית. מועסק במשרה חלקית, כמו התובע, יכול להיות עצמאי אצל לקוחות אחרים ועובד אצל המועדון, הלקוח העיקרי.
• עוד נקבע כי התמורה ששולמה לתובע הייתה קבועה והוא לא נשא בסיכונים או ברווחים של המועדון.
• כיון שהמועדון לא הצליח להוכיח מהו השכר החלופי שהיה התובע מקבל כמאמן כושר שכיר נפסק כי הזכויות הסוציאליות של העובד יחושבו על פי השכר הקבלני בפועל שהתובע קיבל, בתקופות השונות, שהצטבר לסכום של כ-100,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 7,500 ₪.
סע"ש (תל אביב-יפו) 66714-07-23, רם דובר – קרוספיט מודיעין בע"מ, (נבו 4.5.2026)
בפני כב' השופט דורון יפת, נציג ציבור (עובדים) גב' כרמלה קול אמן, נציג ציבור (מעסיקים) מר נתן רוזנבוים
בית הדין האזורי
נדחתה תביעת עובד על אפליה מחמת שירות מילואים
התובע הועסק בחברת אבטחה והתפטר, טען כי לאחר שחזר משירות מילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל, המעסיקה הפלתה אותו ופגעה בתנאי עבודתו מחמת שירות המילואים, . עוד טען כי יש לראות בו כמי שפוטר, או למצער כפי שהתפטר בדין מפוטר. בית הדין דחה את התביעה על כ-140,000 ₪ וכל רכיביה ופסק בתמצית:
• חוק חיילים משוחררים קובע כי בעל מפעל חייב לקבל חייל משוחרר לעבודה שבה עבד. אולם, אם קבלתו לעבודה איננה בגדר אפשרות מעשית עליו לקבלו לעבודה הטובה ביותר ובתנאים הטובים ביותר שהם בגדר אפשרות מעשית.
• חוזה העבודה של התובע קבע כי חברת האבטחה רשאית לנייד אותו בין מתקניה השונים ואין לשבצו במתקן מסוים כדי להקנות לו זכות כלשהי.
• נקבע כי בתקופה הרלוונטית היה מחסור אוביקטיבי בכוח אדם, עקב גיוס מילואים נרחב של 600 מתוך 800 עובדיה של חברת האבטחה. לא הוכח כי הנתבעת פעלה מתוך שיקול מפלה, אלא מתוך אילוצים תפעוליים ממשיים .
• הנתבעת הציעה לתובע עבודה חלופית בעמדות אחרות, בטווח נסיעה סביר למקום מגוריו, ואף הציעה לו הסעות לשם. הנתבעת פעלה באופן סביר והציעה לתובע את התנאים הטובים ביותר שהיו אפשריים באותה עת ואילו התובע עמד על שיבוץ בעמדה מסוימת והתקשה למסור ימי עבודה קבועים.
• טענות התובע לפיטורים, להיעדר שימוע, להרעה מוחשית בתנאי עבודה, לזכאות לשכר עבור תקופות שבהן לא שובץ, לפיצוי עונשי ולעוגמת נפש- כולן נדחו.
• בית הדין קבע כי התובע לא שיתף פעולה באופן מלא עם מנגנון השיבוץ, לא מסר ימים כנדרש ולעיתים אף ביטל משמרות לאחר שכבר שובץ.
• לפיכך, נפסק כי לא הוכחה אפליה מחמת שירות מילואים, לא הוכחה הפרה של חוק החיילים המשוחררים, ולא קמה לעובד עילת תביעה כלשהי נגד המעסיקה.
סע"ש 59048-09-24, זאב ניסים לרר נ' צוות 5 אבטחה בע"מ, (פורסם בנבו 31.5.26)
בפני כבוד השופט, עמי רוטמן, סגן הנשיאה, מר' אליעזר יצחק דשן, נציג ציבור (מעסיקים)
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
