רקע
שתי חברות התקשרו בהסכם בנקאות השקעות ("ההסכם") בו סוכם שהחברה האחת ("בנקאית ההשקעות") תספק שירותי בנקאות השקעות לחברה השנייה. לימים נרכשו כל מניותיה של החברה השנייה בעסקה בה החברה השנייה היא זו שאתרה את הרוכשת ונשאה ונתנה עמה ללא מעורבות בנקאית ההשקעות.
אף על פי כן בנקאית ההשקעות טענה שלפי ההסכם היא זכאית לעמלה מתוך כספי התמורה של העסקה. החברה השנייה סרבה ובנקאית ההשקעות הגישה נגדה תביעה לקבלת שכרה בגין העסקה לפי ההסכם בסך של 1,430,000 דולר בתוספת מע"מ. משרדנו ייצג את החברה השנייה שנתבעה בהליך ("הנתבעת"), אם כי המשרד לא ניסח את ההסכם.
פסק הדין
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט גרשון גונטובניק) דחה את התביעה במלואה וקבע, כעמדת הנתבעת, שאין לפרש את ההסכם כך שבנקאית ההשקעות זכאית לעמלה בגין עסקה שהיא לא קידמה ולא היתה מעורבת בגיבושה. זאת, על-פי לשון ההסכם, המבנה הכללי שלו, חילופי הדברים בין הצדדים לפני כריתתו, ההיגיון המסחרי והתנהלות הצדדים בתקופה החוזית.
הגם שבית המשפט פירש את ההסכם על דרך הצמצום גם לאור התכלית הכלכלית שלו, מוצע כדי להימנע מהליכים יקרים וארוכים, לנסח הסכם בנקאות השקעות בבירור. כך, מוצע לציין במפורש אם ההסכם הוא בלעדי או בלעדי רק בנוגע לגורמים מסוימים שיפורטו בהסכם יחד עם אמירה ברורה שבכל מקרה תשולם עמלה גם אם בנקאי ההשקעות לא יבצע פעולות מסוימות שיפורטו בהסכם; או אם ההסכם אינו בלעדי – לציין זאת יחד עם אמירה ברורה שבמקרה בו בנקאי ההשקעות לא יבצע פעולות מסוימות שיפורטו בהסכם, לא תשולם לו תמורה כלשהי.
להלן מספר קביעות בפסק הדין לתשומת לבם של המתקשרים בהסכמי בנקאות השקעות:
- הכוונה במונח "עמלת הצלחה" או "Success Fee" בהסכם הוא הצלחה של מספק שרותי בנקאות ההשקעות ולא של מקבל השירות, כשהמונח 'עמל' מתייחס למי שטרח ועבד.
- המונח "העסקה האפשרית" בהסכם, המוזכר גם בסמוך למונח "עמלת הצלחה", כורך בצורה ברורה בין שירותי בנקאית ההשקעות לבין עסקה שתיכרת בסופו של יום עם הצד השלישי, ומכאן נדרשה מעורבותה של בנקאית ההשקעות בעסקה שהצליחה ונכרתה.
- כדי לסטות מהמובן הלשוני הברור של "עמלת הצלחה" ו-"העסקה האפשרית" היה על ההסכם לומר בצורה ברורה כי בנקאית ההשקעות תזכה לעמלתה ביחס להתקשרות עם צד שלישי, יהיה האחראי לה אשר יהא, ושתיקה זו מדברת שעה שהצדדים לא סכמו על כך ששירותי בנקאית ההשקעות יהיו בלעדיים.
- בית המשפט קבע בנוסף כי בנקאית ההשקעות לא בססה את טענתה כי שכיח שבנקאי השקעות זכאים לתמורה מעסקאות גם כשהם לא היו מעורבים בהבאת המשקיע/הרוכש ולא הוכיחה את הטענה כי גם בעבר היו "לא מעט" סיטואציות שבהן בנקאית ההשקעות לא היתה מעורבת "ישירות" בעסקה של לקוח ולמרות זאת היא קיבלה את מלוא שכר טרחתה – לא צוינה כמות אותם המקרים ולא הובאו עדים או מסמכים שיתמכו בה מעבר לעדות יחידה של בעל דין מעוניין.
- לשון ההסכם מבחינה בין תשלום חד פעמי שאינו מותנה בדבר, הוא רכיב שכר הטרחה הקבוע המגיע לבנקאית ההשקעות בגין השירותים שהעניקה והמאמצים שהשקיעה בלמידת מאפייני הנתבעת וקידום ענייניה, אשר אין חולק כי הנתבעת שלמה, לבין עמלת ההצלחה המותנית בהצלחת בנקאית ההשקעות.
- מנגנון סיום ההסכם, הקובע תנאי משולש שרק בהתקיימות הוראותיו תזכה בנקאית ההשקעות לעמלת ההצלחה, וביניהן שבנקאית ההשקעות היא שהציגה במהלך תקופת ההסכם את המשקיע עמו גובשה העסקה – בא להגן על בנקאית ההשקעות. אין זה הוגן שבנקאית ההשקעות לא תקבל את המגיע לה ככל שעמלה וטרחה, והעסקה השתכללה באופן פורמאלי רק לאחר סיום ההסכם. אחרת, היתה יכולה הנתבעת להשתחרר בקלות מחובת התשלום המוטלת עליה ולדאוג לסיים את ההסכם ולהתקשר עם המשקיע לאחר מכן.
- דווקא דפוס מחשבה זה של מנגנון סיום ההסכם מקרין על הסכמת הצדדים באופן כללי. בנקאית ההשקעות תהיה זכאית לעמלה אם יתקיים קשר סיבתי בין פועלה ובין העסקה. ככל שהדברים יתרחשו בתקופה החוזית, זכאות בנקאית ההשקעות תהיה ברורה מאליה, וניתן להרחיבה גם למקרה בו העסקה תתגבש בשלב מאוחר יותר אם יתקיימו כל הוראות התנאי המשולש, אך לשם כך נדרשות הוראות ברורות והצדדים גבשו אותן.
- בנקאית ההשקעות כינתה את התנאי המשולש כמנגנון "הזנב", אלא שיש לזכור שהזנב מחובר לגוף וכשם שבגוף התקופה החוזית יש צורך במעורבות של בנקאית ההשקעות בקידום העסקה, גם בתקופת הזנב יש צורך שכזה וודאי שאין לראות בתנאי המשולש כהופך את מהותה של עמלת ההצלחה על ראשה, ושולל את הצורך של בנקאית ההשקעות להיות מעורבת בהצלחת העסקה עם הצד השלישי.
- פרשנות הנתבעת נתמכת גם בחילופי הדברים לפני גיבוש ההסכם במסגרתם הצדדים נשאו ונתנו על עמלת ההצלחה ובנקאית ההשקעות לא קבלה בלעדיות מהנתבעת. בתוך כך התייחס בית המשפט ל-Pitch שניסחה בנקאית ההשקעות שקדם להסכם, להודעות דוא"ל בין הצדדים לפני שליחת ההסכם ולטיוטה הראשונה ששלחה בנקאית ההשקעות לנתבעת בה לא מופיע המילה בלעדיות או כל מונח מקביל אחר.
- ההיגיון המסחרי תומך אף הוא בפרשנות הנתבעת, וודאי שעה שלא הוענקה בלעדיות לבנקאית ההשקעות במתן שירותיה. אין כל היגיון עסקי בכך שהנתבעת תסכים לשלם לבנקאית ההשקעות עמלה נאה כשלבנקאית ההשקעות לא היו יד ורגל בגיבוש ההזדמנות העסקית שעל הפרק. פרשנות בנקאית ההשקעות מובילה לתוצאה אבסורדית חסרת כל הגיון עסקי שלפיה מיד לאחר חתימת ההסכם, בנקאית ההשקעות היתה יושבת בחיבוק ידיים ולא עושה דבר ועדיין היתה זכאית לתשלום העמלה.
- עמלת ההצלחה בהסכם היא סוג של עמלת תיווך. בית המשפט ציין את סעיף 14(א)(3) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 ואת סעיפים 223(א) ו-223(ב) להצעת חוק דיני ממונות, התשע"א-2011 תוך שקבע כי המחוקק ראה לנגד עיניו את העקרון הבסיסי כי יש לזכות בעמלת תיווך רק כאשר המתווך הוא הגורם שהביא לכריתת העסקה.
- גם התכתובות בין הצדדים במהלך התקופה החוזית והתעניינות הנתבעת במספר גופי השקעה שלא דרך בנקאית ההשקעות מחזקים את המסקנה כי בזמן אמת היה ברור לבנקאית ההשקעות שאין לה בלעדיות במתן השירותים לנתבעת ושזכאותה לעמלה מותנית בהצלחתה, והיה ברור לנתבעת שהיא לא נתנה לבנקאית ההשקעות בלעדיות בעמלה.
- משעה שהנתבעת אינה מחויבת בבלעדיות, ממילא היא לא חייבת לערב את בנקאית ההשקעות במגעים עם צד שלישי שהנתבעת היא זו שאתרה והתדיינה מולו ולכן נדחתה גם טענת בנקאית ההשקעות כי הנתבעת הדירה אותה בחוסר תום לב מהמגעים שניהלה עם הרוכשת.
בית המשפט ציין כי מאחר שקבע כי בנקאית ההשקעות אינה זכאית לעמלת הצלחה בשל אי מעורבותה בעסקה, התייתר הצורך להכריע במחלוקות נוספות בין הצדדים בשאלות האם ההסכם הופר; האם ההסכם בכלל חל על סוג עסקאות שלא מכניסות הכנסה ישירה לקופת הנתבעת; והאם ההתקשרות בין הצדדים הופסקה כעבור כ-9 חודשים מחתימת ההסכם.
לאחר ששקל את היקף ההתדיינות מולו שארכה כ-6 שנים, פסק בית המשפט הוצאות גבוהות במיוחד בסכום של 650,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין שכ"ט ב"כ הנתבעת ובסכום של 50,000 ₪ בגין הוצאות הנתבעת.
בתוך כך ציין בית המשפט, בין היתר, כי בנקאית ההשקעות הועמדה כבר בראשית הדרך על הקשיים בכתב התביעה וכי סכום ההוצאות שפסק משקף את הצורך של הנתבעת לשאת בהוצאות בגין דחיית עמדתה בבקשות שונות לאורך ההתדיינות – בקשה שהגישה לסילוק התביעה על הסף ובקשה למחיקת סעיפים מכתב התשובה.
לפסק הדין המלא לחצ/י כאן
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.