בית הדין הארצי
עקרונות דיוניים וראייתיים לפסיקת פיצוי
לפי שכר חלופי לעצמאי שהוכר כעובד
בית הדין הארצי קיבל ערעור של מעסיקה נגד עובד שהועסק כעצמאי במשך עשור. בית הדין האזורי הכיר בעורך כעובד העיתון, לפי מבחני ההשתלבות החיובי והשלילי. בסוגיית עלות השכר החלופי של עורך שכיר בעיתון, כבסיס לחישוב הפיצוי הממוני למערער שהוכר בדיעבד כעובד, קבע בית הדין הארצי בפסק דין רחב יריעה את העקרונות הבאים:
• לפי הפסיקה בית הדין משווה את סכום התמורה הקבלנית שקיבל בפועל העובד כעצמאי, ללא זכויות סוציאליות, עם עלות השכר כעובד, כולל הזכויות הסוציאליות, של השכר החלופי לעובד. פיצוי ממוני לתובע ייפסק בגובה ההפרש רק אם יש פער לטובת העובד בין שני הסכומים, ועלות השכר החלופי גבוה מהתמורה הקבלנית.
• מבחינה דיונית וראייתית שאלת קיומו של שכר חלופי של עובד שכיר מקביל לתובע ובר השוואה מבחינת שכרו, מעמדו, תפקידו, השכלתו ניסיונו, ותק וכיו"ב היא במהותה מסקנה עובדתית.
• נטל השכנוע להוכיח שכר חלופי, כבסיס לפיצוי עצמאי שהוכר כעובד, רובץ לפתחו של המעסיק.
• משכך נדרשת העלאת טענה השכר החלופי בצורה מפורשת בכתב ההגנה ובתצהיר מטעם המעסיק לביסוס השכר החלופי.
• ככל שאין עובדים מקבילים בתפקידים דומים אפשר להסתייע בחוות דעת מומחה.
• עקרון תום הלב של העובד, שהועסק שנים כעצמאי ותבע כעובד בדיעבד, אינו מהווה מחסום לקביעת הפיצוי לפי השכר החלופי ואינו שוקל לעניין תחשיב הזכויות.
• ככל שהמעסיק לא הוכיח שכר חלופי או שכפות המאזניים נותרות מעוניינות הפיצוי הממוני לעובד יחושב לפי התמורה הקבלנית כעצמאי, ללא קיזוזים.
• משנקבע השכר החלופי על-ידי המעסיק הרי התחשיב של זכויות העובד לפיו, יש לבצע התאמות מהותיות למאפיינן של כל עובד ושל כל מה שנהוג באותו מקום עבודה, לרבות, מבלי למצות, לשינויים בזכויות חוזיות וקוגנטיות או בהיקפן, וכן לקחת בחשבון ככל שיש עלויות נוספות של המעסיק כגון: נסיעות או אחזקת רכב וגם את שעורי ניכוי חלק העובד לביטוח לאומי.
בית הדין הארצי החזיר את התיק לבית הדין האזורי לצורך השלמת ההכרעה ברכיבי התביעה לחישוב השכר החלופי לפי שתי תקופות שכר.
ע"ע (ארצי) 49826-11-25 חשיפה – תקשורת המונית בע"מ – בלומה נחשוני (נבו 4.5.2026)
בפני ממלא מקום כב' הנשיא אילן איטח, כב' השופט רועי פוליאק, השופטת חני אופק גנדלר, (ציבור עובדים) גב' עירית אלטשולר, (ציבור מעסיקים) מר יצחק רייף
בית הדין האזורי
מתמודד בתוכנית ריאליטי תחרותית איננו עובד
התובע, שהשתתף בתוכנית "האח הגדול", טען כי בתקופת השתתפותו בתוכנית התקיימו בינו לבין ההפקה יחסי עובד-מעסיק, ולכן הוא זכאי לשכר, לגמול שעות נוספות, לגמול עבודה במנוחה שבועית ולפיצוי בגין התעמרות, סה"כ 122,512 ש"ח. בית הדין האזורי דחה את התביעה וקבע בתמצית:
• הכרה בקיומם של יחסי עבודה היא קביעה נורמטיבית אובייקטיבית הקרובה לסטטוס שאינה חייבת לתיאום את ראייתם הסובייקטיבית של הצדדים. תכלית הקביעה היא סוציאלית מובהקת לאפשר קיום בכבוד למי שמעמיד את כוח עבודתו לרשות הזולת תמורת שכר, כאשר הוא כפוף מנהלית ותלוי בו למחייתו.
• מהות תוכנית הריאליטי היא תחרות בין המשתתפים על אהדת הקהל והמשתתפים האחרים, שבסופה מוענק פרס כספי גבוה, ולא ביצוע עבודה עבור ההפקה.
• אף שהמשתתפים בתוכנית מצולמים 24 שעות ביממה, מנותקים מן העולם החיצון, מוותרים על זכויות יסוד לרבות חופש העיסוק ולפרטיות, וכפופים לכללי הבית ומבצעים משימות שונות. מאפיינים אלה משקפים את פורמט התחרות הטלוויזיונית ולא העמדת כוח עבודה לרשות ההפקה.
• הסכם ההשתתפות קובע כי ההשתתפות בתוכנית אינה יוצרת יחסי עובד-מעסיק וכי התמורה המשולמת למשתתף היא החזר הוצאות חלקי ולא שכר עבודה.
• נקבע כי עצם השהייה בבית האח הגדול וניהול החיים בו אינם "ביצוע עבודה", אלא השתתפות בתחרות מתוך ציפייה לזכייה בפרס, לחשיפה ולפרסום.
• נדחתה טענת התובע כי כל השעות בהן היה ער בתוכנית הן שעות עבודה רק משום שנשא מיקרופון וצולם, וקבע כי גם אילו היה מקום להניח שהוא חוסה תחת הגדרת "עובד", אין לקבל את הטענה שעבד 15.5 שעות ביום.
• עוד נקבע כי התמורה ששולמה לתובע אינה "שכר עבודה" במובנו הרגיל, אלא תשלום שנועד לשמש החזר חלקי להוצאות המשתתף בתקופת השתתפותו, לצד האפשרות לזכות בפרס משמעותי.
• בית הדין נתן משקל גם לכך שהליכי המיון והקבלה לתוכנית שונים מהותית מהליכי קבלה לעבודה, ומכוונים לבחירת משתתפים שייצרו תכנית מעניינת ולא לאיוש משרה.
• בהתאם לכך התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם 12,000 ₪ הוצאות משפט לכל אחת משתי הנתבעות חברת ההפקה ורשת מדיה.
סעש (ירושלים) 31296-09-23 גד פניבילוב – אנדמול ישראל בעמ (נבו 26.4.2026)
בפני כב' השופט דניאל גולדברג, מר אברהם שבבו (נציג ציבור עובדים)
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
