עובד ומעסיק | עדכון פסיקה שבועי – גיליון מס' 1061

בית הדין הארצי

נשמר החיסיון היחסי המגן על זכות הפרטיות של המוטרדים מינית בהליך הבדיקה

עובד בחדר כושר הגיש תביעה נגד מעסיקתו, בין היתר בטענה כי לא נערך בירור מקצועי ומספק לתלונות על הטרדה מינית שהגיש. במסגרת שני בירורים שערכה הממונה למניעת הטרדה מינית – האחד בעקבות תלונה על מתאמן והאחר בעקבות תלונה על מתאמנת – נקבע דווקא כי העובד הוא שהטריד, והוא הושעה ובהמשך פוטר. במסגרת ההליך ביקש העובד לחשוף את מלוא חומרי הבירור, אך בית הדין האזורי הורה על חשיפה חלקית בלבד. בית הדין הארצי דחה את בקשת רשות הערעור, וקבע בתמצית:

• ככלל, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות דיוניות של הערכאה הדיונית, ובפרט כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת לגילוי מסמכים ולניהול ההליך, אלא במקרים חריגים בלבד. המקרה הנדון, אינו נמנה בין אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות.
• ההלכה קובעת כי על מידע שנמסר במסגרת הליך בירור תלונה על הטרדה מינית חל חיסיון יחסי, ולא מוחלט. משמעות הדבר היא שניתן להסירו רק כאשר הצורך בגילוי גובר על העניין שבאי הגילוי, ותוך צמצום החשיפה למסמכים ההכרחיים בלבד.
• עוד הודגש כי נדרשים טעמים בעלי משקל משמעותי כדי להצדיק הסרת חיסיון ממסמכי בירור לפי החוק למניעת הטרדה מינית, וכי גם כאשר יש מקום לגילוי, יש להורות על חשיפה מצומצמת ככל האפשר.
• בית הדין האזורי התיר עיון חלקי בלבד במסמכי הבירור, כך, ביחס לתלונה הראשונה הותר עיון במסמך הסיכום ובשאלון העובד, וכן בפרטים בדבר זהות המתושאלים והנוכחים בתשאול. וכן ביחס לתלונה השנייה הותר גילוי של מסמך הסיכום, מכתב הפנייה של המתאמנת, התכתבויות רלוונטיות, וכן סרטונים וקבצי שמע.
• נקבע כי ההסדר האמור מאזן כראוי בין רלוונטיות המסמכים להוכחת טענות העובד והגנת המעסיקה לבין זכותם של המתלוננים, המעורבים ועובדים נוספים לפרטיות.
• הודגש כי תכלית החיסיון אינה להגן רק על בעלי הדין, אלא גם על צדדים שלישיים אשר אינם צד להליך ושחשיפת דבריהם עלולה לפגוע בפרטיותם וכי חשיפה רחבה מידי עלולה ליצור אפקט מצנן שירתיע עובדים או עדים אחרים מלשתף פעולה בהליך בריור של תלונות על הטרדה מינית, מחשש שדבריהם ייחשפו בהמשך במסגרת הליך משפטי.
• לא התקבלה טענת העובד לפיה מאחר שהמשיבה כבר נחשפה לחומרי הבירור, יש להורות מטעמי שוויון דיוני על חשיפה מלאה גם כלפיו. נקבע כי די בחשיפה החלקית שעליה הורה בית הדין האזורי כדי לאפשר לעובד לנסות להוכיח את טענותיו בדבר פגם בהליך הבירור, מבלי לפגוע מעבר לנדרש בפרטיות המעורבים האחרים.
• גם אם רואים בעובד כמי שהניע את הליכי הבדיקה ולכן כמתלונן, אין בכך להכריע את הכף לטובת חשיפה מלאה, שכן בפרשה השנייה הוגשה גם תלונה נגדית של המתאמנת, כך שאין מדובר במתלונן יחיד אלא במערכת תלונות הדדיות המחייבת הגנה על פרטיות כלל המעורבים.
• לפיכך, בית הדין הארצי הותיר את החלטת בית הדין האזורי על כנה, לפיה החיסיון יוסר באופן חלקי בלבד, ודחה את בקשת רשות הערעור.