ביום רביעי, 30 באפריל 2025 יחול יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, וביום חמישי, 1 במאי 2025 יחול יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל. לקראת מועדים אלו רצינו להזכיר את הסוגיות החשובות בעניין העסקת עובדים. נזכיר כי האמור בעדכון זה הוא בהתאם לדין הכללי, וייתכן כי בהסכמים קיבוציים ו/או צווי הרחבה ספציפיים ייתכנו כללים שונים.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל 2025
ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור יחול ביום שלישי, 29 באפריל 2025. יום זה נחשב ליום עבודה רגיל, ועובד אינו זכאי להיעדר מהעבודה ללא הסכמת המעסיק.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור יחול ביום רביעי, 30 באפריל 2025. בהתאם לחוק, העבודה ביום הזיכרון (שהוא ערב יום העצמאות) תהיה בת 7 שעות במקום עבודה בו נהוג לעבוד 8 שעות ביום, ובת 8 שעות במקום עבודה בו נהוג לעבוד 9 שעות ביום.
לפי סעיף 4א לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג 1963, קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון, ויראו אותו כמי שעבד בפועל ביום זה, ללא החסרת שכר או ימי חופשה.
עובד שאינו קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל ומעוניין להיעדר ביום הזיכרון על חשבון ימי החופש שלו רשאי לעשות כן כ"יום בחירה", בהתאם לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, בתנאי שהודיע למעסיקו 30 יום מראש. ניתן לעשות שימוש ב"יום בחירה" אחד בשנה מתוך רשימת ימי הבחירה האפשריים הקבועים בחוק, אולם העובד והמעסיק רשאים להסכים אחרת יחדיו.
יום העצמאות 2025
יום העצמאות יחול ביום חמישי, 1 במאי 2025. סעיף 1(ג) לחוק יום העצמאות, תש"ט-1949, קובע כי יום העצמאות הינו יום שבתון. לפי סעיף 2(ב) לחוק, ראש הממשלה מוסמך להורות הוראות בדבר קיום עבודה ושירותים, שלדעתו אין להפסיקם ביום העצמאות.
המחוקק לא הגדיר את שעות יום העצמאות, אך לפי הנחיות משרד העבודה והרווחה, יום העצמאות מתחיל בשעה 20:00 בערב יום העצמאות ומסתיים בשעה 20:00 בערב שלמחרת.
על פי פסיקת בתי הדין לעבודה, במקום עבודה שאינו נמנה על מקומות העבודה שיש להפעילם בחג, המעסיק אינו רשאי לחייב את עובדיו לעבוד ביום העצמאות, אלא בהסכמתם. ככל שאין הוראות אחרות (בהסכם קיבוצי, צו הרחבה או הוראות המדינה), ההחלטה אם מקום העבודה יפעל ביום העצמאות נתונה לשיקול דעת המעסיק.
תשלום לעובדים שעתיים או יומיים
בגין יום העצמאות, עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום בשווי יום עבודה בנוסף למשכורתו הרגילה, ככל שיום זה התרחש בזמן יום עבודה, גם אם לא עבד ביום זה.
תנאי לזכאות לתשלום בגין יום החג לעובד שלא עבד ביום העצמאות הוא שהעובד השעתי עבד לפחות שלושה חודשים במקום העבודה, ולא נעדר מהעבודה יום לפני ויום אחרי החג, כאשר היעדרות מאושרת לא תיחשב כהיעדרות לעניין זה.
התשלום בגין דמי חג לעובד שלא עבד ביום החג הוא תשלום עבור יום עבודה רגיל של עובד.
עובד שעבד ביום החג זכאי לתשלום בשווי 250% משכרו, או יום חופשה ותשלום בשווי 150% משכרו.
תשלום לעובדי חודשי במשכורת
עובד במשכורת חודשית (משכורת קבועה מדי חודש) ימשיך לקבל את שכרו ללא שינוי על אף שלא עבד ביום העצמאות. אם העובד לא עבד ביום זה, הוא אינו זכאי לתשלום נוסף העולה על משכורתו הרגילה.
עובד חודשי במשכורת המועסק על בסיס חודשי או יותר, ואשר עבד בחג שלא מבחירה, זכאי לתוספת של 150% מערך שכרו היומי בעבור עבודתו בחג (תוספת בגין עבודה ביום מנוחה/שבתון וכן תשלום בגין יום המנוחה/שבתון).
לחלופין, המעסיק זכאי לתת לעובדים אלו מנוחה של שעה וחצי לפחות על כל שעת עבודה שעבד בחג, במקום שכר בשיעור האמור.
זכותו של עובד שכול לעבוד לאחר גיל הפרישה
לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950 ותקנותיו, חלה חובה להמשיך ולהעסיק במשך 5 שנים לאחר גיל הפרישה (בתנאי שהעובד הועסק לפחות 6 חודשים לפני גיל הפרישה) עובדות ועובדים שילדם נפטר עקב שירותו הצבאי ועובדות שבן זוגן נפטר עקב שירותו הצבא, וזאת כל עוד העובד כשיר לעבודתו.
עובד שפוטר בסמוך לגיל הפרישה, יהיה הנטל על המעביד להוכיח כי פיטוריו נעשו שלא כדי להימנע ממילוי הוראות החוק.
כדי לסיים עבודתו של עובד שחלות עליו הוראות החוק, על המעסיק לקבל היתר מועדת התעסוקה במשרד הביטחון, אשר תתיר את פיטורי העובד באחד משלושה תנאים בלבד:
• אם העובד אשם בהתנהגות רעה הפוגעת במעסיק.
• אם העובד הפסיק מרצונו את עבודתו ולא חויב לפרוש.
• אם העובד נמצא בלתי כשיר להמשיך לעבוד.
ככל שוועדת התעסוקה קבעה שהעובד בלתי כשיר לעבודתו, רשאית הוועדה לקבוע כי על המעסיק להעסיק אותו בעיסוק אחר אצל המעסיק, ככל שהדבר אפשרי.
בתקנות נקבעה ענישה פלילית על מעסיק המפר הוראות אלו.
הארכת גיל הפרישה של הורים ששכלו את ילדיהם בנסיבות אזרחיות
לאחרונה תוקן חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר), התשע"ח-2017, אשר קובע ביחס להורים שילדיהם נפטרו בנסיבות אזרחיות, כי מעסיק לא יוכל לחייבם לפרוש לפנסיה בגיל פרישת חובה (גיל 67) אלא לכל המוקדם 4 שנים לאחר הגיעו לגיל פרישת חובה (קרי גיל 71). נציין כי עד כה חוק זה היה בהוראת שעה, וכיום הפך לחלק קבוע בספר החוקים, ואף שינה מעט את הכללים החלים לפיו.
בהתאם לתיקון לחוק, מעסיק המעסיק מעל 25 עובדים, לא יחייב עובד שילדו נפטר לצאת לפנסיה בהגיעו לגיל 67, אלא לכל המוקדם בגיל 71 בלבד, בכפוף לכך שהעובד הועסק אצל המעסיק לפחות 5 שנים (לעומת 7 שנים בטרם תיקון החוק).
נציין כי הפרת החוק עלולה להביא לחיוב בפיצויים לעובד ואף במתן צווי מניעה. החוק לא יחול על מספר תפקידים ביטחוניים במהותם, כדוגמת כבאים, סוהרים, שוטרים, ותפקידים נוספים.
הוראות חוק זה הינן בנוסף להוראות חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950 שהובאו לעיל. כמו כן, אין מניעה מכוח החוק לסיים את העסקתו של עובד מסיבות שאינן קשורות להגעתו לגיל פרישה, אולם בדומה לסיום העסקתו של כל עובד בגיל מתקדם, יצטרך המעסיק להראות כי הפיטורים נעשו מסיבות ענייניות.
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.
