תצהיר היבואן החדש

רשות המסים –  מינהל המכס הודיע לאחרונה של שינוי בנושא תצהיר היבואן. עיקרו של השינוי הוא מעבר מתצהיר נפרד עבור כל ספק לתצהיר שנתי אחד המקיף את כלל פעילות היבוא של החברה. במצב הנוכחי, יבואנים נדרשים להגיש תצהיר נפרד עבור כל ספק שממנו הם מייבאים טובין בהצהרת יבוא שערכה עולה על 5,000 דולר. הרפורמה החדשה מפשטת משמעותית את התהליך, ומאפשרת לרוב היבואנים להגיש תצהיר שנתי אחד שיחול על כל הספקים שלהם. יש לציין כי מועד כניסת הרפורמה לתוקף נדחה עד להודעה חדשה.

עם זאת, קיים חריג משמעותי במסגרת הרפורמה. במקרים בהם המס האפקטיבי (הכולל מכס ומס קנייה, אך לא כולל מע"מ) עולה על 6%, יידרש היבואן להגיש תצהיר פרטני נוסף עבור הספק הספציפי, זאת בנוסף לתצהיר הכללי.

המערכת החדשה תכלול מנגנון בקרה אוטומטי אשר יבדוק בשלב הטיוטה של הצהרת היבוא אם נדרש תצהיר פרטני ותתריע בהתאם.

יבואנים מאושרים לא יהיו זכאים לפטור תצהיר היבואן החדש. יחד עם זאת, לגבי יבואנים שהם גורם כלכלי מאושר AEO – הפטור ימשיך לחול.

התיקון החדש מביא גם שינויים משמעותיים באופן ההזדהות וההגשה של התצהירים. המערכת החדשה מציעה דרך הזדהות מרכזית והיא מערכת ההזדהות לאומית, שתהיה ברירת המחדל. לשם כך, הדירקטורים נדרשים לבצע תהליך דלגציה (ייפוי כוח) לעובדים שיורשו להגיש את התצהיר.

חשוב להדגיש כי לא כל עובד של החברה רשאי להגיש תצהיר. ההרשאה מוגבלת לבעלי תפקידים בכירים כגון מנכ"ל, יועץ משפטי של החברה, מנהל כספים של החברה, או מנהל יבוא – כולם בכפוף לכך שהוסמכו לחתום בשם החברה.

חברות ציבוריות או יבואנים מהרשות הפלסטינית, שאינם יכולים להשתמש במערכת ההזדהות הרגילה, יוכלו להשתמש בתהליך חלופי. במסגרת תהליך זה, הם ימלאו את הטופס ללא הזדהות, ידפיסו אותו עם חתימה ידנית, ויעבירו אותו לסוכן המכס להגשה.

תוכן התצהיר עצמו עבר שינויים מהותיים וכולל שני חלקים עיקריים: שאלון עסקי מעודכן ושאלון נוסף חדש.

השאלון העסקי עבר שינויי ניסוח משמעותיים שנועדו להקל על ההבנה ולמנוע בלבול. דגש מיוחד ניתן לנושא עמלות הקנייה, שבעבר היה מוחרג מהתצהיר ועכשיו נכלל בו באופן מפורש.

השאלון הנוסף החדש מתמקד בשני נושאים עיקריים: העברת טובין לרשות הפלסטינית ושימוש במטבעות וירטואליים. בכל מקרה של תשובה חיובית בשאלון, נדרש היבואן לפרט במלל חופשי את המקרים הספציפיים והספקים הרלוונטיים. דרישה זו משקפת את הצורך בשקיפות מוגברת ומעקב מדויק יותר אחר תנועות הסחורות והכספים.

רשות המסים קבעה תקופת מעבר של כחודשיים, תקופה זו מיועדת להתאמות טכניות, הכשרת עובדים, עדכון נהלים, ובחינה מחודשת של תהליכי העבודה הקשורים ליבוא.

נסקור בקצרה את הסוגיות הנדונות בחלק הראשון של השאלון העסקי:

• השאלה הראשונה עוסקת בהגבלות על מכירת הטובין או השימוש בהם. היבואן נדרש לדווח על הגבלות שמטיל הספק, למעט הגבלות הנדרשות על פי דין בישראל (כגון דרישות מכון התקנים או משרד הבריאות) והגבלות גיאוגרפיות. במקרה של הגבלות מיוחדות, כמו חובת מכירה רק ללקוחות מאושרים או רק דרך אתר אינטרנט, יש לציין זאת במפורש.
• השאלה השנייה בוחנת האם מכירת הטובין או מחירם כפופים לתנאים המשפיעים באופן מהותי על ערך העסקה.
• השאלה השלישית מתייחסת לתקבולים הצפויים ממכירת הטובין, במיוחד במקרים בהם היבואן משלם לספק אחוז ממכירותיו בנוסף למחיר הבסיסי.
• שאלה ארבע עוסקת ביחסים מיוחדים בין היבואן לספק. ההגדרה של יחסים מיוחדים כוללת מגוון רחב של קשרים, כגון יחסי עובד-מעביד, שליטה משותפת, קשרי משפחה, או החזקה של 5% ומעלה במניות. חשוב לציין שיחסי הפצה בלעדית כשלעצמם אינם נחשבים ליחסים מיוחדים.
• שאלה חמש מתמקדת בתשלומים נוספים מעבר למחיר העסקה הבסיסי. היא כוללת תת-שאלות הנוגעות לעמלות ודמי תיווך, עמלות קנייה, עלויות כלי קיבול, עלויות אריזה ועבודה, תמלוגים ודמי רישיון, והיבטים נוספים כמו כשרות, אחריות והובלה וביטוח (חלק ה"אחר"). חשוב להבחין בין עמלות קנייה, שאינן חלק מערך המכס, לבין עמלות אחרות שכן נכללות בו.
• השאלות השישית והשביעית עוסקות בשירותים או אמצעי ייצור שהיבואן מספק לספק, ובהסדרי מימון בין הצדדים. יש לדווח על אספקת שירותים או אמצעי ייצור במחיר מוזל או ללא תמורה, וכן על הסדרי מימון וריבית.
• השאלות האחרונות מתייחסות לקיום הסכמים והסכמות כתובות בין הצדדים, ולהנחות שניתנו במחיר העסקה. חשוב במיוחד לציין הנחות שאינן מופיעות בחשבון הספק באופן מפורש.

בכל מקרה של ספק לגבי אופן המענה על השאלון, מומלץ להתייעץ עם גורמים מקצועיים. זאת במיוחד בנושאים מורכבים כמו תמלוגים, יחסים מיוחדים והנחות, שכן תשובות לא מדויקות עלולות להשפיע על ערך הטובין לצורכי מכס ועל תקינות הדיווח כולו.

תצהיר היבואן החדש מקדיש תשומת לב מיוחדת לסוגיית העברת טובין לרשות הפלסטינית, וזאת במסגרת שאלון המשך ייעודי. במסגרת השאלון, היבואן נדרש להצהיר האם הטובין המיובאים מיועדים להעברה לשטחי הרשות הפלסטינית. ההצהרה מתייחסת לשלוש אפשרויות עיקריות: העברה מלאה של הטובין לרשות, העברה חלקית, או אי-העברה כלל. במקרה של העברה חלקית, נדרש היבואן לפרט את היקף ואופי ההעברה, כולל האם מדובר בהעברה אקראית או בסוג מסוים של טובין שמיועד באופן קבוע להעברה לרשות.

נושא נוסף שנידון הוא יכולת הזיהוי של הטובין המיועדים לרשות הפלסטינית. השאלון בוחן האם הטובין המיועדים לרשות ניתנים לזיהוי על ידי סימון מיוחד, צבע, אריזות או סימון אחר. זיהוי ברור של הטובין מסייע בתהליכי הפיקוח והבקרה ומקל על תהליכי המעבר בנקודות הביקורת.

היבואן נדרש גם לספק מידע מפורט על הלקוחות ברשות הפלסטינית אליהם מיועדים הטובין. המידע כולל את שם הלקוח, מספר תעודת זהות או מספר תאגיד, וכן פרטים נוספים רלוונטיים.

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.