ברצוננו להביא לידיעתכם את עיקרי החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' השופטת ירדנה סרוסי) בעמ (ת״א) 2503-01-25 קרונה רזין (2016) בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף אזור השרון, במסגרתה נדונו שתי סוגיות עיקריות. האחת האם למשיב סמכות לחייב במס את המערערת, והשנייה, האם תיקון קביעת המס לאחר הגשת הערעור נעשה כדין. בית המשפט דחה את בקשת המערערת לקבלת הערעור על הסף, וקבע כי למנהל מע״מ סמכות להוציא למערערת קביעת מס וכי תיקון קביעת המס נעשה כדין מכוח סעיף 79 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ("חוק מע"מ").
יודגש כי מדובר בהחלטה דיונית-מקדמית הואיל ובית המשפט לא הכריע בסיווג המהותי של אגרות החוב או בשאלת החבות המהותית במע"מ, אלא קבע כי הטענות יידונו במסגרת ההליך העיקרי. יחד עם זאת, ההכרעות הדיוניות שניתנו כבר עתה מספקות אינדיקציות משמעותיות לצורך היערכות והתנהלות במבני מימון חוצי-גבולות.
תמצית העובדות
המערערת התאגדה לצורך רכישת מניות כתר פלסטיק בע״מ. למימון הרכישה הועבר אליה, בין היתר, סכום של 290 מיליון אירו מחברה זרה תושבת הולנד, כנגד הנפקת 10 אגרות חוב הנושאות ריבית שנתית של 1.66%.
למערערת הוצאה קביעת מס בסך של כ-9 מיליון ש״ח בגין מע״מ, לשיטת מנהל מע"מ, מאחר שלטענתו מדובר בהלוואה (ולא בניירות ערך) הריבית חייבת במע"מ אצל המערערת בהתאם להוראות תקנה 6ד' לתקנות מס ערך מוסף התשל"ו 1976 ("תקנות מע"מ). לאחר הגשת הערעור תוקנה קביעת המס מכוח סעיף 79 לחוק מע"מ, כך ששיעור הריבית לצרכי מס הועמד על 5.67% במקום 1.66%, באופן שהגדיל את קביעת המס ביותר מ-20 מיליון ש״ח.
הכרעות עיקריות של בית המשפט
סעיף 76(א) לחוק מע"מ מאפשר הוצאת "קביעת מס" כאשר "חייב במס" לא הגיש דו״ח תקופתי. כאשר בנסיבות של העברת חבות לפי תקנות מע"מ, קביעת מס תוצא למי שחייב בתשלום המס בפועל , קרי "החייב במס מבחינה אפקטיבית".
בהקשר זה הפנה בית המשפט לתקנות 6ד ו-6ג(ד)(2) לתקנות מע"מ, הקובעות מנגנון של הטלת חובת תשלום המס על הקונה/מייבא השירות כאשר נותן השירות הוא תושב חוץ, ובמקרה שמדובר במי שאינו עוסק – דיווח ותשלום כ"עסקת אקראי".
בית המשפט הוסיף כי קבלת עמדת המערערת עלולה להביא, הלכה למעשה, לאי-יכולת לחייב במע"מ עסקאות יבוא שירותים מחו״ל.
בנוסף, טענת אכיפה בררנית נדחתה, בין היתר בהיעדר תשתית לכך שמנהל מע"מ אינו מיישם את עמדתו במקרים דומים, ובשים לב לשיקולי יעילות גבייה והיקפי סכומים.
תיקון קביעת מס לפי סעיף 79 לחוק מע"מ – גבולות ההפעלה
נקבע כי סעיף 79(א) לחוק מע״מ מקנה למנהל מע״מ סמכות רחבה לתקן קביעת מס בתוך חמש שנים, אם נוכח שאינה נכונה.
בעניין זה, בית המשפט דחה את הטענה כי סמכות התיקון מוגבלת רק לנסיבות חריגות ומוגדרות (כגון עובדות חדשות/טעות סופר/טעות משפטית). נקבע כי אין מקום לקטגוריות קשיחות, אלא לבחינה לפי נסיבות המקרה ואיזון אינטרסים.
הודגש כי גם כאשר קיימת סמכות, יש לבחון את אופן הפעלתה לפי אמות מידה מנהליות, תוך איזון בין הסתמכות הנישום לבין האינטרס הציבורי בגביית מס אמת. ככלל, טעות "סתמית" בשיקול דעת אינה בהכרח עילה מספקת לתיקון, אך יש לבחון כל מקרה לגופו.
בית המשפט הסתמך גם על ההלכה בעניין אייזינגר[1] בדבר הימנעות מקטגוריזציה נוקשה, תוך ביצוע בחינה פרטנית של איזון בין האינטרסים וקבע כי בנסיבות העניין התיקון נעשה כדין, בין היתר נוכח היותו מהותי ובעל השלכות ציבוריות משמעותיות (למעלה מ-20 מיליון ש״ח).
עוד צוין כי המערערת לא הוכיחה הסתמכות מיוחדת על קביעת המס המקורית, וכי עצם קיומה של סמכות תיקון של קביעת מס תוך חמש שנים מקימה הסתמכות "מרוככת".
בית המשפט הוסיף כי המערערת לא פרסה בפני מנהל מע"מ את מלוא העובדות הרלוונטיות, באופן המצדיק מרחב רחב יותר להפעלת סמכות התיקון, ובפרט לצורך הערכה מחדש של שיעור הריבית.
הבקשה נדחתה והערעור יידון כסדרו; המערערת חויבה בהוצאות הבקשה בסך 10,000 ש״ח.
סיכום ומסקנות
החלטת בית המשפט מחזקת את העמדה כי מקום שבו הדין מטיל על גורם מסוים (גם אם אינו רשום כעוסק לצורכי מע"מ) את חובת התשלום והדיווח (לרבות מכוח מנגנוני העברת חבות בתקנות), הוא עלול לחוב במע"מ בדרך של קביעת מס. כאשר לעניין הסמכות לתיקון קביעת מס, נקבע כי זו רחבה, והפעלתה תיבחן לפי סבירות, מידתיות ואיזון אינטרסים.
אשר על כן, מבני מימון חוצי-גבולות (הלוואות, שטרי הון, חו"ז בינחברתי וכו') מחייבים מיפוי ובחינת חובות הדיווח ותשלום המע"מ תוך גיבוש אסטרטגיה מיטבית להתנהלות.
לעיון בפסק הדין לחצ/י כאן
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ולבחינת השלכות ההחלטה על פעילותכם.
[1] ע״א 3604/13 מנהל רשות המסים נ׳ אייזינגר (10.5.2015)("עניין אייזינגר")
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.
