ביום 19.3.2026 קיבל בית המשפט העליון את ערעור רשות המסים בעניין קונדויט (ע"א 4077/23 פקיד שומה רחובות נ' קונדויט בע"מ) והפך את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 8.2.2023. פסק הדין מסדיר את המחלוקת ארוכת השנים בנוגע לשיעור המס החל על דיבידנד המשולם לעובדים בגין מניותיהם המוחזקות בידי נאמן, לפי הוראות מסלול רווח הון אשר בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה.
פסק הדין עוסק בשאלה מהו שיעור המס שצריך לחול במקרה זה: האם השיעור המופחת לפי חוק עידוד (15%/20%), ככל שרלוונטי, או שיעור של 25% לפי מסלול רווח הון בהתאם לסעיף 102 לפקודה?
נזכיר, כי ביהמ"ש המחוזי קבע בדונו בשאלה זו, כי חלוקת דיבידנד בנסיבות אלה בהן המניות בגינן הדיבידנד משולם לא נמכרו ולא חל אירוע המס, אינה מהווה "מימוש" על-פי סעיף 102 לפקודה ולכן יש למסות את הדיבידנד המשולם על המניות הללו, לפי שיעורי המס על דיבידנד החלים על בעלי מניות "רגילים", ובכלל זה לפי שיעורי המס המופחתים בחוק עידוד השקעות הון (15%/20%). זאת משום שלפי קביעת ביהמ"ש המחוזי מפי השופט ש' בורנשטיין, מקור הדיבידנד הוא בהכנסות מוטבות/מועדפות.
עיקרי הקביעות המשפטיות בביהמ"ש העליון:
- סעיף 102 כ"מעטפת מיסויית" סגורה: ביהמ"ש קבע כי סעיף 102 אינו רק מנגנון לדחיית מס, אלא הוא יוצר הסדר ספציפי ושלם ("מעטפת") החל על המניות ועל כל הזכויות הנובעות מהן. ככזה, הוא גובר על הוראות החוק לעידוד השקעות הון, אף שחוק העידוד עוסק במפורש במיסוי דיבידנדים. ביהמ"ש קבע כי הזכות לדיבידנד היא "זכות המוקנית מכוח המניות", ולכן נכללת במסגרת ה"מעטפת" האמורה של סעיף 102.
- הדיבידנד כ"מימוש חלקי": למרות שסעיף 102 מחייב הפקדת "כל זכות המוקנית מכוח המניה" בנאמנות (סעיף 102(א)(1) לפקודה), רשות המסים אפשרה הקלה וקיימת פרקטיקה מקובלת (מכוח חוזר מס הכנסה 3/2003) המאפשרת להעביר דיבידנד במזומן ישירות לעובד גם במהלך תקופת הנאמנות. עם-זאת, נקבע כי אין סתירה לכך שחלוקת דיבידנד במזומן מהווה העברת ערך מהחברה לעובד, ולכן היא נחשבת ל"מימוש" של חלק משווי המניה ובהתאם הינה אירוע מס. כפי שצוין בפסק הדין: "קבלת דיבידנד במזומן… היא בבחינת מימוש של חלק מעליית ערך המניה".
- שיעור מס אחיד של 25%: מאחר שמדובר במימוש במסגרת המסלול ההוני, המימוש נשאר תחת ה"מעטפת" של סעיף 102 ושיעור המס החל הוא 25% באופן קטגורי. ביביהמ"ש דחה את האפשרות להחיל שיעורי מס מופחתים מכוח חוק העידוד.
משמעויות אופרטיביות:
- ניכוי מס במקור: חברות המחלקות דיבידנד בגין מניות (לרבות מניות שהוקצו בעקבות מימוש אופציות או הבשלת RSUs) במסלול רווח הון של סעיף 102 לפקודה נדרשות לנכות מס במקור בשיעור של 25%, ללא קשר למעמדן כ"מפעל מוטב" או "מועדף". יוער, כי עמדת רשות המסים, כפי שעלתה בהחלטות מיסוי שונות, היא כי מכירה של המניות עצמן לפני תום תקופת הנאמנות בת השנתיים עשויה להביא לכך שהדיבידנד ששולם בגינן ימוסה כהכנסת עבודה.
- חשיפות עבר: פסק הדין מאמץ את עמדת רשות המסים, ולכן חברות שפעלו לפי פסיקת בימה"ש המחוזי וניכו מס מופחת עלולות לעמוד בפני דרישות לתשלום הפרשים.
פסק הדין בעניין קונדויט קובע הלכה מחייבת של בית המשפט העליון, אך יישומה עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל חברה. מומלץ להיוועץ עם יועצי המס של החברה בטרם קבלת החלטות אופרטיביות. נשמח לסייע בכל שאלה בנושא.
לעיון בפסק הדין לחצ/י כאן
