החזר היטל היצף – היחס בין ממצאי הארכת הצו לבקשת החזר

בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים נדונה שאלה הנוגעת ליחס שבין ממצאים שנאספו במסגרת בקשה להארכת צו המטיל היטל היצף לבין בקשה להחזר היטל שהוגשה ביחס לתקופה קודמת. פסק הדין מבהיר את גבולות החובה המוטלת על הממונה על היטלי סחר בבחינת בקשות להחזר היטל, ואת המשקל שיש לייחס לנתונים שנאספו בהליכים שונים.

משרדנו, באמצעות עו"ד גיל נדל ועו"ד דייב זיתון, ייצג את חברת סינרג'י כבלים בע"מ (המשיבה 2).

רקע

העותרת, המשמשת מפיצה בלעדית בישראל של כבלי נחושת מתוצרת חברת האסצ'ליק הטורקית, הגישה מספר בקשות להחזר היטלי היצף ביחס לתקופות שונות (יולי 2019 עד אוקטובר 2022). הבקשות הוגשו לאחר שביום 1.4.2019 הוטל היטל היצף בשיעור של 14.5% על יבוא כבלי נחושת למתח נמוך מטורקיה, בעקבות תלונה שהגישה חברת סינרג'י בשנת 2017.

הממונה דחה את כלל הבקשות בקבעו כי הנתונים שהוצגו אינם מהימנים בשל יחסים מיוחדים בין העותרת לבין היצרן הטורקי, וכי קיים חשש לסבסוד צולב בין סוגי מוצרי החברה. עתירה שהגישה העותרת כנגד החלטות הממונה נדחתה בבית המשפט המחוזי (עת"מ 17750-01-22) בפסק דין מיום 6.10.2022, שקבע כי הנטל להוכחת הטענה שבבסיס הבקשה להחזר היטל מוטל על מבקשת ההחזר, ועליה להרימו באמצעות "ראיות מבוססות".

הראיות הנוספות והשבת העניין לממונה

בתווך שבין פסק הדין בבית המשפט המחוזי לבין הדיון בערעור, נאספו ממצאים במסגרת בדיקת הממונה לצורך בקשה להארכת הצו המקורי. במסגרת בדיקה זו, הממונה החליט כי לא ניתן להסתמך על נתוני היצוא של האסצ'ליק, ומצא כי החלופה הסבירה לשם קביעת מחיר היצוא היא חישוב על בסיס נתוני חברת פאמוקלה. בסופו של דבר המליץ הממונה על קביעת היטל בשיעור 0% לפאמוקלה, 7.6% להאסצ'ליק ו-14.5% לשאר טורקיה.

הוועדה המייעצת אימצה את המלצות הממונה, וביום 26.3.2023 התקבלה החלטת השר המאריכה את הצו בשיעורים אלה לתקופה של חמש שנים. העותרת הגישה לבית המשפט העליון בקשה לצירוף ממצאים אלה כראיות נוספות. במסגרת הדיון בבית המשפט העליון ביום 18.3.2024 הסכים הממונה, לפנים משורת הדין, לעיין בשנית בבקשות להחזר לאור הראיות הנוספות, תוך שהובהר כי בית המשפט אינו מביע עמדה בנוגע לחובת הממונה, הרלוונטיות או המשקל של ראיות אלה.

החלטת הממונה והמסגרת הנורמטיבית

בהחלטה מיום 10.9.2024 דחה הממונה את הבקשות להחזר היטל. הממונה הבהיר כי החלטתו מבוססת על קביעות קודמות בדבר היחסים המיוחדים המטילים ספק במהימנות הנתונים. הממונה הסביר כי במסגרת הבדיקה לחידוש הצו עשה שימוש בנתוני פאמוקלה לקביעת מחיר היצוא של האסצ'ליק – פרקטיקה חדשנית שנעשה בה שימוש לראשונה בחקירות היצף בישראל, ושאישורה קיבל תוקף רק עם חתימת השר על הצו החדש.

סעיף 32לב לחוק היטלי סחר קובע כי יבואן רשאי להגיש בקשה להחזר סכום ההיטל ששילם בתקופה מסוימת, בשל כך ששיעור ההיצף באותה תקופה היה נמוך משיעור ההיצף לפיו נקבע שיעור ההיטל. הבקשה תכלול מידע מפורט הנתמך בראיות מבוססות. לעומת זאת, סעיף 32כו לחוק עניינו בהארכת צו המטיל היטל היצף – החלטה הצופה פני עתיד, אם כי בחינתה נעשית בתקופת תוקפו של הצו הקודם.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט דחה את העתירה ופסק כי החלטת הממונה שלא לייחס משקל מכריע לראיות הנוספות היא סבירה ולגיטימית. בית המשפט אימץ את קביעותיו בהליך הקודם, לפיהן הממונה אינו מחוייב לקבוע מחיר ייצוא כאשר קיים חשד ממשי שמדובר בבקשה שאינה מגלה את נתוני האמת.

בית המשפט הבהיר כי אמנם החלטה על הטלת היטל היצף היא החלטה סופית הצופה פני עתיד, וממצאים המתגלים בדיעבד אינם מצדיקים ככלל החזר רטרואקטיבי. אולם, חריג לסופיות הצו נקבע באופן מפורש בסעיף 32לב לחוק, המאפשר בתנאים שנקבעו בו השבת היטל היצף שהוטל בעבר. מכאן שיש להידרש לבקשות להחזר היטל לגופן, בשים לב לנתונים שנאספו במסגרת הבקשה להארכת הצו.

בית המשפט קבע כי, כעקרון, נתונים הנאספים לצורך החלטה בבקשה להארכת צו עשויים לשמש ראיה רלוונטית בעת בחינת בקשה להחזר היטל ביחס לתקופה שנבחנה, אם כי הם אינם בהכרח ראיה מכרעת. בחינת הנתונים תיעשה בשים לב למהותם, לזיקתם למבקש ההחזר ולאופן בחינתם, על רקע ההבדלים בין מסלולי הבדיקה השונים.

בית המשפט הבהיר כי בקשה להחזר היטל צריכה להתבסס על נתונים קונקרטיים של יבואן ספציפי המשקפים את שיעור ההיצף בפועל בפרק זמן מוגדר בעבר. לעומת זאת, החלטת הממונה בבקשה להארכת הצו צופה פני עתיד, וכשאין בידו נתונים מלאים יכול הוא להסתמך על מידע שזמין לו.

במקרה הנדון, החלטת הממונה לא נסמכה על נתוני העותרת, שנמצאו לא אמינים, אלא על נתוני חברה אחרת (חברה פונדקאית) לצורך קביעת שיעור ההיצף העתידי. בית המשפט קבע כי אמנם אין לשלול אפשרות תיאורטית לפיה הממונה יסתמך על נתונים שנלמדו תוך שימוש בחברה פונדקאית להורות על החזר היטל. ואולם, בנסיבות בהן אין שיתוף פעולה מלא וישנו חשש להצגת נתונים שאינם נתוני אמת, רשאי הממונה שלא לייחס משקל רב לקביעות שנעשו בהליך אחר תוך שימוש בנתוני חברה אחרת. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר הנתונים נבחנו ביחס לתקופה חלקית וההחלטה על שיעור ההיצף המופחת לקחה בחשבון גם שיקולי מדיניות כלליים.

בית המשפט חייב את העותרת בהוצאות המשיבים 1 ו-2 בסך 80,000 ₪ כל אחד (בסה"כ 160,000 ₪).

סיכום

פסק הדין מבהיר כי בעוד שנתונים הנאספים לצורך החלטה בבקשה להארכת צו עשויים לשמש ראיה רלוונטית בעת בחינת בקשה להחזר היטל, הם אינם בהכרח ראיה מכרעת. בחירת הממונה שלא לייחס משקל מכריע לממצאים שנמצאו במסגרת הארכת הצו היא סבירה ולגיטימית, בפרט כאשר העותרת לא שיתפה פעולה באופן מלא, נתוניה נמצאו לא אמינים, וקביעות הממונה להארכת היטל ההיצף לא נסמכו על נתוני האמת של העותרת אלא על נתוני חברה פונדקאית ביחס לתקופה חלקית.

משרדנו, באמצעות עו"ד גיל נדל ועו"ד דייב זיתון, ייצג את חברת סינרג'י כבלים בע"מ בהליך זה.

העותרת (יאיר דוחובני כבלים בע"מ) יוצגה על ידי עו"ד רן שפרינצק.

הממונה על היטלי סחר (המשיב 1) יוצג על ידי פרקליטות מחוז ירושלים.

[עת"מ (מחוזי י-ם) 1752-11-24 יאיר דוחובני כבלים בע"מ נ' הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה ואח' (נבו 4.2.2026)]

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.